הצטרפו לאיגרת השבועית

בתחום האירוע האמנותי - שהוא תחום סופי, מוגדר במקום ובזמן נתונים מראש - מספר אפשרויות היצירה שואף לאין סוף!


זרעי אמנזיה, התרופה הארורה הזאת, בת דמותה של אלת הנקם היוונית, זרעי אמנזיה מקשים להיזכר מי היה מי.

במאי "האזרח קיין", גורס מוח בהאטה, מחבר "יום יפה לדגי הבננה", ו.. את זה כבר לא זוכר המוח, ורק גוגל משפיל, משלים.

אך היו זמנים ולא כל כך מזמן, כשכולם היו פרושים לפניה ומוחה היה גוגל.

 

אך לאחר ש"האזרח קיין" ו"דגי הבננה" לקו, ואיתם גם פלובר ורופא העצמות (מה שמו?) המתחלף לי תדיר בווטרינר, עולה בי מחשבה שאולי גם ון-גוך, או אפילו מוצרט. לא יכול להיות!

וגם אם לקו - לא הנגע ממיס זיכרון, אלא התרופה - זרע אמנזיה - האם היו הדברים אי פעם? האם נטלו בי חלק?

אז איך אומרים רופא עצמות, לכל הרוחות? האם תאונת בתי ובהונותיי המתעקמות מחקו את המילה הזאת?

 

מרוב שאני מדברת בו, אני נזכרת: אורטופד. מה היה פה כל כך קשה? אורטופד! אורטופד! אורטופד! אולי ניתוח פילולוגי של המילה יעזור? זה שעזר לי לשפר את הכתיב הדיסלקטי שלי בשעתו?

אורטו-פד? פד זה רגליים, כמו pied בצרפתית, אך מה זה אורטו? מרפא? חכם מומחה? אחד שיש לו אוריינטציה של הגוף? רק שלא יתחלף לי שוב בווטרינר!

ניתן לראות משמעות אירונית משהו בחילוף אורטופד/וטרינר. האורטופד מטפל במערכות הגסות יותר של הגוף, כרופא בעלי החיים, בהשוואה לנירולוג והאנדוקרינולוג, שמטפלים במערכות עדינות ומורכבות יותר שבו.

 

טוב, אז מי חיבר את "יום יפה לדגי הבננה"? רק רגע... הוא חיבר גם את "התפסן בשדה שיפון" ו.., נזכרתי, ג'.ד. סלינג'ר! מה היה פה כל כך קשה?!

הפעם הסתדרתי בעזרת הגוגל החורק שלי לשמחתי, כי בכל פעם שאני נזקקת לאח הגדול שבמחשב, אני חשה השפלה מבישה.

 

אולי אני צריכה להתחזק בדרך הישנה והבדוקה שלי ולחזור אל מקונדו, שמקור שמה, כנראה, במילה העברית "מקום", מכינויי האל במקרא, וגם מקום קדוש ונורא אליו עולים לרגל: "ומה נורא המקום הזה!" מי צעק זאת, גוגל? אברהם? יעקב?

הפעם איעזר בך, גוגל, בששון, כי המשפט מלא הוד ואין לי קונקורדנציה.

 

מלחמת הזיכרון האמיצה של חוזה ארקדיו באונודייה בספר של מקונדו: "מאה שנים של בדידות", שכתב גבריאל גרסיה מרקס, בעזרת סימון הכל בפתקים אינסופיים, תוך ציון תפקודם, כמו למשל: זה קומקום, אפשר להרתיח בו מים להכנת תה וקפה. חוזה ארקדיו באונודייה קיווה בחרדה שהזיכרון  ישוב למקונדו לפני שיימחקו מהמוח האותיות ומשמעות המילים. כמה טוב לעלות לשם לרגל ולשאוב ממנו כוח ותקווה.

לאיגרת השבועית של 2014 . 3 . 13