מילים הן רק כלי. הוא עלול לעודד להרס ויכול לסייע בתיקון. בחירת המילים מלמדת על עצמנו.

לכבוד יום המדע הישראלי מראיינים (רשת ב', 11.3.2014) שני תלמידי תיכון מבריקים שהמציאו המצאות שימושיות. הוא מדבר על מכשיר שמאתר דליפות דלק. היא מדברת  על מכשיר מזהה טמפרטורות במצבי סיכון. שניהם רהוטים, מחוננים.

במהלך השיחה ניתן לזהות הבדלי ניסוח מוטמעים בכל אחד מהם.

מציגים אותו בפני המאזינים. הוא אומר: נכון.
מציגים אותה בפני המאזינים. היא אומרת: כן.

בכל פעם שהוא מסכים עם הדובר אליו הוא אומר: נכון!
בכל פעם שהיא מסכימה עם הדובר אליה היא אומרת: כן!

מעניין להקשיב לבחור.

נוח ונעים להקשיב לבחורה.
"נכון!" פירושו מתן ציון חיובי לזולת.

"נכון!" יש בו לפחות אחד משישים של יוהרה והתנשאות.

"כן!" פירושו הסכמה ללא תנאי.

"כן!" יש בו קבלת הזולת ומתן כבוד.

וזה כל ההבדל.
האם זהו הבדל מגדרי? הוא צעיר. היא צעירה.

יש לקוות שלא.

הבדל אתני? הוא יהודי ישראלי. היא מוסלמית ישראלית.

יש לקוות שלא.