הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


עולם במה טיפול (16)

(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. בוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.ג. טיפול בהתנגדות

 

אוריין (1992), מגדיר את ההתנגדות כתגובה רגשית ללחץ פנימי, ולא ניסיון רציונאלי מכוון לעכב את מהלך היצירה. לפיו, סימפטומים של התנגדות מתגלים בדרכים רבות: בפיזור קשב למוקדים מתחלפים בקצב שאינו מאפשר את עיבודם וביטויים; בצורות של הימנעות, זלזול, תוקפנות; במצבי השלכה, מצבים של רחמים עצמיים, האשמה עצמית והאשמת הסביבה; בתחושות של עייפות, בחילה, כאבים בחלקים שונים של הגוף; בשכחה זמנית של מלל נתון או של תנועה נתונה מראש; בביטויים של צחוק או בכי, שמחה או עצב. כל אלה לדידו, הן תגובות לחומר אישי גלוי המכסה על חומר אישי נסתר.

 

כמו בתרפיות השונות, גם לפי השיטה ההתנגדות היא "חומר חיובי", ולפי העיקרון שכול רגע הוא נכון ליצירה, כך גם ההתנגדות לפי השיטה היא חומר גלם ליצירה. לשם שחרור ההתנגדות, בייחוד אם היא קיימת בזמן מופע, משתמשת השיטה בדרכים פסיכו-פיזיות שונות: המחשת המצב באמצעות דימוי מתאים, שימוש באבות-טיפוס אישיים של האמן, חזרה אל ציר ההיסטוריה ושימוש בכוח פיזי רב. לפיה, לשם היפוך התנועה מהתכנסות פנימה, אל הפתיחות וחידוש הקשר עם הסביבה, יש ללמוד לגייס כוחות נפש וגוף.

אוריין (1987), מאזכר את דבריו של פרויד בנוגע להתנגדות:

 

"באותו רגע שהפסיכולוגיה נגלית לפניכם, גם התנגדותכם נגלֵית. התנגדות קטנה מוכיחה על דרך קצרה אל החומר, והתנגדות גדולה - על דרך ארוכה יותר והשקעת אנרגיה גדולה יותר"

(עמ' 63).

 

מרואיין 8, ת', שחקן ויוצר בהצגות ילדים, מספר על השימוש היומיומי בטכניקה זאת:

"מתן ביטוי מיידי לחוויה אישית, נתן לי כלים אפילו בעבודת המלצרות שבה עבדתי אז. אם לקוח עיצבן אותי וזה הכניס אותי להתנגדות, בעקבות השיטה לא אתעצבן מולו, אלא אפעיל כוח ואטפל בזה בו ברגע וזה עובד מדהים."

 

מרואיין 9, א', מנחה קבוצות, מספר על השימוש בטכניקת היציאה מהתנגדות בתור שחקן מופיע:

"בדרך-כלל במקום של התנגדות אני נוטה להרפות ונתינת הכוח הזה עוזרת מאוד. חשוב לי להיות מחובר כאשר אני משחק ודרך השיטה קיבלתי את הרגע הזה של לבחון מה קורה לי ולפעול עם כוח כאשר אני חש בהתנגדות."

 

מרואיינים שהם מטפלים במקצועם סיפרו על טיפול בהתנגדות לפי השיטה כמשהו שעזר להם וגם ישמש אותם בעתיד. כפי שמתארת מרואיינת 1, ק', פסיכולוגית קלינית, מטפלת בפסיכודרמה, מרצה לפסיכולוגיה ולטיפול בהבעה וביצירה:

"הפוטנציאל הגדול הטמון בהתנגדות הוא לא בלנסות לבטל אותה אלא בלנסות למצוא מהו הגורם ולתת לו ביטוי. זאת גם טכניקה, זה כמו להגיד שבתור מטפל לפעמים אני מדגיש את המשקל שבתוך ההתנגדות. ברמה הטכנית, ברמה של שילוב של רעיונות של פסיכולוגיה ותאטרון,  נוצר משהו שיש לו ערך אמנותי וערך טיפולי בו-זמנית."

(עמ' 50-49, המשך יבוא)

-------

 

2. לוי רוקדת אוריין

טאל לוי יצרה את הסרטון הזה ע"פ הקטע "אני קיים" מתוך ספר "המעגל הפתוח".

קיים

אני קיים. לפעמים אני סובל. לפעמים אני מאושר. אני קיים.

יש לי משהו.

רגע אחד! יש לך בעיה! לא סתם בעיה! - בעיות!

בסדר. אני רוצה להיכנס אל תוך הבעיה.

אני לא יכול לראות אותה. עיני עצומות. החושים אטומים. אני חש רק את קו האופק של הכאב, הולך ומתרחק לאינסוף. הקרקע נשמטת. אני נופל. אני תוקע אצבעות רועדות בחלל. החלל נשמט אל תוך הריק.

אני מרפה.

עכשיו אני צף בחלל. אני פוקח עיניים. אני חש, רואה, חושב, מרגיש.

זה כואב אבל אפשר לעמוד בזה.

המקום שבו אני צף בחלל הוא נקודה.

יש לי נקודת אחיזה. ממנה אפשר לצפות אל מרחב הכאב. עכשיו אפשר להקיף אותו ולקבוע את גבולותיו. אפשר אפילו לראות את העונג שמעבר לגבול. אפשר להגיע אליו.

הבעיה היא עכשיו נושא לטיפול, נושא לביטוי. חוויה. אפשרות ליצירה.

מה שנראה כבעיה - הוא נושא ליצירה. מה שנראה כפתרון - הוא שיטה ליצירה.

בעיות אינן נפתרות - הן חומר ליצירה.

פתרונות אינם פותרים דבר - הם הדרך הסלולה ליצירה.

אני לא צריך טיפול כדי לסלק את הטראומה. אני צריך טיפול כדי לתת ביטוי לטראומה ביצירה. אני בוכה. אני צוחק. אני שר. אני מנגן. אני רוקד. אני כותב. אני מצייר. אני אופה עוגה שלא הייתה כמוה. אני בונה בית. אני מקים משפחה. אני לא יוצא למלחמה. אני אוהב. אני יוצר. היצירה היא יעוד.

יצר לבי איננו טוב ואיננו רע מנעוריו. יצר לבי קיים. אני קיים.

אני מבחין בין טוב לרע. אני קיים. חל שינוי.

היצירה עושה את השינוי. היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה. היא גאולה.

היצירה היא סיבת הקיום והיא תכליתו.

לכן אני קיים.

(אמיר אוריין)


לאיגרת השבועית של 2014 . 9 . 2