הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. בוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.ד. אמפתיה

(אוריין (1998) מגדיר בספרו בפרק תחת הכותרת "היכרות ואמפתיה" את המושג "קבלה" כחובה המוטלת על המנחה לקבל כל תגובה של השחקן כאמת, שהיא אפשרות לפעולה דרמטית... גבולות הקבלה אינם כוללים פגיעה בשלומם וברווחתם של השחקן, המנחה והקהל, וכן אינם כוללים כל צורה של פגיעה במקום, שלא תוכננה מראש במסגרת סידורי בטיחות מקובלים. המשך תגובות)

 

מרואיין 4, ש', שחקן, במאי ומנחה קבוצות:

"יש שם קבלה גדולה לפלורליזם באדם עצמו ובין האנשים כולם. היו שם גם משברים אישיים שלי, שהוא עזר לי בתור בנאדם, וגם הרשיתי לעצמי להתפרק דרך השיטה, דרך הקיר של הבמה ולעבור דברים עמוקים בתוך מרחב מוגן, מאפשר, מכיל, אכפתי ומתבונן."

 

מרואיינת 5, ג', עו"סית קלינית, מטפלת ומנחת קבוצות:

"יש שם עיקרון של קבלה שהולך ומתרחב ושגם מחדד לך את זכות הבחירה."

 

מרואיינת 6, ב', עובדת כמנחה בשיטה בהווה:

"אחד הקשיים הגדולים של אנשים בקבוצות, בסדנאות ובתהליך של למידה זה החשש והפחד מביקורת, ופה זה לא קיים. אין ביקורת בתפיסת העולם של החדר, אלא עיקרון של קבלה שהולך ומתרחב ומחדד לך את זכות ואת יכולת הבחירה."

 

מרואיין 7, מ':

"זה הרגיש לי מובנה בדרכו אבל אמוציונאלי. הרגשתי שהוא מאוד קשוב לקבוצה והרבה פעמים זה לקח אותנו למקומות אחרים מהמתוכנן. למשל, השיחה בהתחלה שצריכה לקחת 10 דקות, לפעמים היא ארכה שעה ואפילו שעתיים כי עלינו על משהו, וזה היה לגיטימי."

 

מרואיין 8, ת':

"הרגשתי אהוב מאוד. לא התביישתי והתנהלתי איך שרציתי להתנהל, בזכותו דרך אגב, אישיותי או לא אישיותי, הוא ראה אותי. הוא ראה לי את הנשמה."

 

מרואיין 9, א', שחקן ומנחה קבוצות:

"יש שם מקום לאדם לבחון את מערכת היחסים שלו עם עצמו ועם הסביבה. המון מרחב, ניסיון, מקום והכוונה, והתחושה הזאת שכול דבר שאת עושה שם באמת מתקבל בברכה."

 

מרואיינת 1, ק', פסיכולוגית קלינית, פסיכודרמטיסטית, מרצה לפסיכולוגיה ולטיפול בהבעה וביצירה, במאית וכותבת מחזות, מספרת על העבודה באמצעות השיטה כשחקנית:

 "בבנייה של הדמות, יחסי הבמאי-שחקן שלו היו מצוינים כי הוא הציע דברים, ומה שהתאים לי לקחתי, וכשההצעה שלו לא התאימה לי הצעתי משהו אחר והוא שאל "איך זה מרגיש?", והיה משהו זורם ופתוח. הוא רואה את הדמות כיצירה שלי, שהוא מייעץ לי. יש לו רעיונות, אבל הוא לא אומר 'תעשי ככה וככה', אני הרגשתי מישהו שנותן לי המון מקום."

 

(עמ' 53-52, המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2014 . 9 . 23