לא נוסטלגיה – עצבים
הקליפ של יוני ברק: השוואה בין תכנים ב-1984 לבין 2014. העצומה כאן.
תמציתה: לא ללכת לפסטיגל.
-------------- -------------- --------------
תודה
"תודה על הפרס שאתם מעניקים לי היום. לא נתתם לי אותו בגלל מה שאני, אלא בגלל מה שאתם רואים בי. לא נתתם לי אותו בגלל מה שאני היום, אלא בגלל מה שהייתי, לא נתתם לי אותו בגלל מה שאני עושה עכשיו, אלא בגלל מה שעשיתי. היום אני כבר לא מה שהייתי ואני כבר לא מה שעשיתי. על כן, אל הכרת התודה מתגנבת באופק המחשבה גם אשמה, לפחות קלה."
(נאום שאף מקבל פרס מנומס לא יישא בפומבי אבל את החוויה הזאת הם היו רוצים לחלוק עם מישהו, כמובן אם הם רגישים דיים כדי לחוות אותה)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, "היטלר")
--------------
"אני רוצה לישון! לישון!
רק להניח את הראש על הכרית, לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(ס', "המשרתים")
--------------
"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".
(פאולינה, "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
