הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


 

קודם לכול חוק הלאום ואחר כך עמיר בניון ואחר כך נראה

 

הומאז' למרטין נימלר: "ואז הם באו ולקחו"

(מרטין נימלר, 1892 – 1984, היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאצים. בשנת 1946, לאחר ששוחרר ממחזה הריכוז, הוא נהג לקרוא בנאומיו את הקטע "לא הרמתי את קולי", שהתחיל במילים: "בגרמניה הנאצים תחילה לקחו את הקומוניסטים". לקטע זה יש גרסאות רבות. אחת מהן הולחנה בשנת 1996 על ידי המוזיקאי האירי כריסטי מור באלבומו Graffiti Tongue. הקטע הבא הוא הומאז' לנימלר)

 

(ישראל 2014)

 

בישראל תחילה הצבא בא ולוקח

את תושבי השטחים הכבושים,

ואני לא מרים את קולי,

כי אני לא תושב השטחים הכבושים.

אחר כך הוא בא ולוקח את הערבים,

ואני לא מרים את קולי,

כי אני לא ערבי.

אחר כך הוא בא ולוקח את השמאלנים

ואני לא מרים את קולי,

שלא יחשבו שאני שמאלני.

ואחר כך הם באים לקחת אותי.

ואני מציג בפניהם את תעודת הלידה הנכונה שלי

ואת כרטיס האשראי הנכון שלי

ואת אותות המלחמות הנכונות שלי

והם לוחצים את ידי ואומרים בלבביות:

הלוואי וירבו כמוך

כי נצח ישראל לא ישקר,

והולכים לדפוק על דלת אחרת.

(א.א.)


-------------- -------------- --------------

"אופנה היא תרבות דמוקרטית נהדרת אבל היא לא אמנות"

(שיחה עם דמיאן וויטמור)

- על רקע הרומן הלוהט והמתמשך בין מוזיאונים לאופנה, טענת ש"אופנה היא לא אמנות". תוכל להסביר?

 

- "למה שאופנה תהיה אמנות? אופנה היא אופנה. אמנות היא אמנות. כולנו אוהבים אופנה, ואופנה שהיא עבודת יד - הוט-קוטור, למשל - היא מדהימה, פנטסטית וחשובה מאוד. אבל בואו לא נשכח שאופנה ביסודה היא מסחרית. היא תרבות דמוקרטית נהדרת אבל היא לא אמנות. היא אף פעם לא תיקח סיכונים כמו שאמנות לוקחת. אמנות תמיד תהיה קצת יותר קריטית, מסובכת, בעייתית. בזמן שמה שמאתגר אותנו רגשית באופנה יכול להיחשב שטחי, אמנות יכולה לגרום לך לתפוס את הראש, לפקפק בעצמך, לשאול שאלות על העולם. אמנות היא רוחנית יותר, בעייתית, מאתגרת ואופנה היא בסופו של דבר עניין צרכני".

-------------- -------------- --------------

 

מקבץ אמירות מתוך הצגות תאטרון החדר:

--------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, "המשרתים")

--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר

אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה, "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

לאיגרת השבועית של 2014 . 11 . 27