1. מכתב תודה

(סיפור אמיתי שסיפר הפסיכיאטר א. בכנס באוניברסיטת תל-אביב)

המכתב היה קצר מאוד, שתי שורות אורכו, והיה כתוב בכתב יד ברוסית. מנהל בית החולים הפסיכיאטרי קרא לאחראית על הנהלת החשבונות וביקש ממנה לתרגם את המכתב. האחראית קראה את המכתב, האדימה כולה, ואמרה "זה מכתב תודה".

"אם כך", אמר מנהל בית החולים, "אני מעוניין עוד יותר שתתרגמי לי אותו".

"לא אתרגם!", אמרה בנחישות האחראית. "זה יביך אותך".

"אני מתעקש", אמר המנהל.

לאחר שידולים מרובים הסכימה האחראית לומר שכתוב שם "תודה רבה לטיפולו המסור של הרופא מ', שעיסה לי את הזין והאשכים וריפא אותי ממחלתי".

המנהל ביקש בדיסקרטיות שיביאו לפניו את תיקו של החולה. הוא צילם אותו, חתם את המעטפה, טמן אותה בכספת, וקרא למנהל המחלקה. מנהל המחלקה הסביר שלחולה הייתה דלקת באשכים והיה צורך למרוח לו אנטיביוטיקה.

מנהל בית החולים ביקש שיראה לו היכן הדבר כתוב בתיק. אכן בשורות קטנות בכתב צפוף, צוין הדבר. אלא שבהעתק שצילם לעצמו מנהל בית החולים בטרם קרא למנהל המחלקה, לא הופיעו השורות הללו.

הרופא המסור מ' הושעה מעבודתו. הוא עומת עם החשדות והוגשה נגדו תלונה במשטרה.

בבית החולים החלה סערה. המנהל הואשם, גם על ידי סגנו כי הוא שונא בני עדה מסוימת.

מה שהחריף את הסיפור עוד יותר, שמ' חדר לבית החולים, תלה את עצמו, והותיר מכתב בו הוא טוען שהוא חף מפשע.

המנהל ביצע את כל חובותיו כלפי מ', אפילו שבהלווייתו של הרופא, קיללו אותו בני המשפחה מאחורי גבו והצוות הרפואי הפגין את חוסר שביעות רצונו. ברבות הימים אמרה אשתו של מ' למנהל, כי מ' עשה את אותם הדברים גם בחו"ל ושם לא נענש.

--------------

2. מן העיתונות

בעל שילם לאשתו 150 ש"ח בכל פעם שקיימו יחסי מין.

עד הגירושין הצטברו בקופת החיסכון 150,000 ש"ח. כעת הבעל דורש מחצית מהסכום.

לו רק היה הסכם כזה בינינו לבין המדינה, שהייתה שמה כסף בצד בכל פעם שהייתה דופקת אותנו. בעצם יש מוסד כזה. קוראים לו הביטוח הלאומי וגם במקרה הזה המדינה דורשת נתחים מהסכום.