מגישה: רותם זיו
"המאמץ האנושי החשוב ביותר הוא השאיפה למוסריות בפעולותינו. האיזון הפנימי שלנו, ואפילו הקיום שלנו, תלויים בכך. רק מוסריות בפעולותינו יכולה להעניק לחיים יופי וכבוד. להפוך את אלו לכוח קיים ולהעלות אותם למודעות. זוהי אולי המשימה החשובה ביותר של החינוך. הבסיס למוסר אינו צריך להיות מושתת על מיתוסים או להיות מקושר לאיזושהי סמכות, שמא ספק כלשהו לגבי המיתוסים הללו או הלגיטימיות של הסמכות הזו יפגמו בבסיס לשיפוט ולפעולה שקולים ונבונים."
"היהדות הוכיחה שהתבונה היא הנשק הטוב ביותר הקיים בהיסטוריה... מחובתנו, אנו היהודים, להציע לעולם את ניסיוננו העצוב בן אלפי השנים, ותוך נאמנות למסורת המוסרית של אבותינו – להיות חיילים במאבק על השלום, שכם אחד עם הכוחות הנעלים ביותר בכל החוגים התרבותיים והדתיים."
"הקשר שאיחד את היהודים במשך אלפי שנים ושמאחד אותם היום הוא, מעל הכל, האידאל הדמוקרטי של צדק סוציאלי, בצירוף האידאל של עזרה הדדית וסובלנות בין כל בני-האדם עלי אדמות... המאפיין השני של המסורת היהודית הוא הכבוד הגדול שהיא רוחשת לכל צורה של שאיפה אינטלקטואלית ומאמץ רוחני."
"לעם היהודי, אליו אני משתייך בשמחה ושלמנטליות שלו אני חש שייכות רבה, אין איכות שונה בעבורי בהשוואה לכל העמים האחרים. עד כמה שניסיוני מגיע, הם (היהודים) אינם שונים מכל קבוצה אנושית אחרת, אף על פי שהם מוגנים מהסרטנים החמורים ביותר משום שאין להם כוח. מבחינות אחרות, אינני יכול לראות שום תכונה 'נבחרת' המיוחסת להם."
(אלברט איינשטיין. מתוך: "כמו שאיינשטיין אמר" הוצאת מעריב – הד ארצי, 1999.
מגישה: רותם זיו)
