ישראל. שואה. 2015. תמונת מצב

 

יום ד', כו ניסן תשע"ה, 15.4.2015, 22:00

תיאטרון תמונע, תל-אביב

 

תכנית הערב

 

הנחייה, דברי פתיחה וסיום: שרית וינו אלעד.

"איזה דיכאון, הערבים נוהרים..."

 

פרופסור יוסף גרודזינסקי

(המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה ומרכז ספרא לחקר המוח, האוניברסיטה העברית בירושלים): אוהלים ומגורי עראי: שארית הפליטה ופליטים של אחרים.

 

יהודה נוריאל

(עיתונאי ופובליציסט): ובסוף הגרמנים מנצחים.

האקלים התרבותי, השפה והסמלים בשיח הישראלי.

 

חיים צינוביץ

(מוסיקאי, מילים ולחן) שיר: "עדיין מחכה לתליין".

"כן, בארץ הזאת הם רוצים לראות דם. רוצים כיכרות. מחכים לתליין."

 

איל שגיא ביזאווי

(עיתונאי וחוקר תרבות ערבית פופולרית): על החובה המוסרית להשיב את השואה אל הפלנטה שבה אנו חיים ובזכות ההשוואה לגזענות ופשעי שנאה.

 

דני שטג

(שחקן): יהודי שונא יהודי? לא יכול להיות.

 

סמדר יערון

(יוצרת רב תחומית): הדמות המיתולוגית זלמה, מתוך "אנתולוגיה" ושמחת ניצחון של בוקר לאחר הבחירות.

 

ליאון רוזנברג

(איש טלוויזיה): יום השואה ברצף חגי ישראל.

 

תא הזכוכית

אלברט איינשטיין על יהדות ולאומיות. מתוך: "כמו שאיינשטיין אמר".

מגישה השחקנית רותם זיו.

 

אהד חמו

(כתב לענייני פלסטינים, ערוץ 2): ג'נוסייד וישראל – מחשבות על שתיקת ישראל לנוכח רצח העם שמתבצע בסוריה.

 

נתן (נתי) אורנן

(יוצר בין תחומי): נהירת הישראלים לברלין. לשם ובחזרה – נדידת היוצרים.

 

שרה פון שוורצה

(שחקנית ומחזאית): האם לעמוד בצפירה או לא? חוויות צילום הפרק בסדרה "זגורי אימפריה".

 

אבי גיבסון בר-אל

(במאי, שחקן ומנהל אומנותי): החוויה הישראלית- "מחר נקום לשחר חדש", האמנם?

 

אמנון פישר (מוסיקאי ושחקן) בליווי ויקטור עזוז (מוסיקאי).

שיר (מילים ולחן א. פישר): "הבן של יוסף ומלי".

 

את הטקס מלווה הסרט: ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד

 

הטקס מתורגם סימולטנית לשפת הסימנים, על ידי לי דן.

 

הטקס האלטרנטיבי הוא מיסודם של שהרה בלאו ואבי גיבסון בר-אל ומתקיים מזה

שבע-עשרה שנה. הטקס האלטרנטיבי הראשון התקיים בשנת 1999, במועדון לוגוס בתל-אביב

 

בימוי וניהול אמנותי: אבי גיבסון בר-אל

שותפות לעריכה וייעוץ אמנותי: נאווה צוקרמן ושרית סבו

ייעוץ וליווי אמנותי: אמיר אוריין – תיאטרון החדר

בחסות:

תיאטרון תמונע ואמיר אוריין - תיאטרון החדר