(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. טאל בוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

1.ז. מוּדעוּת

המודעות היא נדבך בתהליך הפסיכודינאמי שמסייע לאדם שנמצא בתהליך של חקירה עצמית. לפי תאוריית הגשטלט (2005) בני אדם מסוגלים להיות מודעים לרגשותיהם, למחשבותיהם, לתחושותיהם ולתפיסותיהם...

כמה מרואיינים העלו את נושא פיתוח המודעות שלהם באמצעות השיטה. כמו מרואיינת 2:

"הדיבור שהשיטה אפשרה על מי אנחנו, מה אנחנו, על החוויות שלנו, זה אפשר עבודה יותר זורמת, פחות  מעוכבת, יותר לגיטימציה למה שקורה לך כבן-אדם."

מרואיין 3, ר', עו"ס, דרמה-תרפיסט ופסיכותרפיסט יונגיאני:

"אחת הסיבות שהיה לי מאוד קשה ללמוד משחק (במקומות אחרים) זה כי היה לי קשה לגעת במקומות עמוקים. השיטה תרמה לי מודעות ויכולת לגעת בקישקע, בבטן, בלי לפחד לגעת באמת במקומות הכואבים."

מרואיין 4, ש', שחקן, במאי ומנחה קבוצות, שהתנסה בטיפולים דינאמיים, בפסיכודרמה ועוד:

"השיטה מאפשרת את מה שטיפול מבקש לעשות, את חוויית ההתבוננות, אם אנחנו לא מודעים ולא מרכזים לנו זמן מסוים, אז אנחנו לא במגע ולא בקשר עם עצמנו. העולם רועש, ובעקבות השיטה יש את היכולת להיות בפנים וגם בחוץ ובמיוחד להבין מה החוויה שקורית לי כאן ועכשיו ולתקשר אותה, אני חושב שזה כלי טיפולי. זה מוסיף עוד ממד למודעות שלי."

מרואיין 9, א':

"תרם לי לעשות סוג של פאוזה, להסתכל פנימה ולראות מי אני מה אני רוצה, לא ידעתי כמה זה רק אגו שמוביל את הדברים, כמה זה בדמי, כמה באמת יש לי מה להביע, כמה באמת יש לי מה לכתוב, השיטה נתנה לי את המקום, ואיתה למדתי איך לעבוד עם עצמי ואיך לתפוס רגעים, על הבמה ובחיים."

(עמ' 60-61, המשך יבוא)