הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא צעד קדימה בהתפתחות התיאטרון. זו חוויה בלתי רגילה! (פרופ' אואן שפירו, אוניברסיטת סירקוז, ארה"ב)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 6 . 25

-------

עכשיו בתיאטרון החדר

פגישות הכרות אישיות 

לקורסים השנתיים המרוכזים

במשחק ובימוי

טל': 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי: 052-340-1478

-------

סרטוני החדר ביוטיוב

-------

-------

הם חוזרים בקרוב!

"היטלר", "הנוסע הסמוי", "המשרתים"

ובקרוב גם "נו-אקסיט" חוזרת!

-------

המליאה

יום ו', 26.6.2015, בשעה 16:00

פגישה דו-שבועית נינוחה

לקראת סופ"ש נעים

סבב תגובות חופשי ("הייד-פארק" בחדר)

פרשת השבוע, במה פתוחה

שחקנים, מחזאים, משוררים, יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: על הנשגב
•   טאל לוי: עולם במה טיפול (19)
•   פירור: להגדיר
•   אודישנים דרושים: להיכנס, לבדוק
•   אירועים: לוח

תאטרון הוא לא רק בידור. תאטרון הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של האדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

(זמן קריאה משוער: 5 דקות)

 

הערה מקדימה:

המדור הזה לא נועד לאשר אמונות ודעות קדומות, פופולריות ומקובלות ככל שתהיינה, אלא להפך, לבחון את המובן מאליו ולהטיל ספק בריא בכל דבר שמעכב צמיחה ותיקון. כל עוד אפשר לכתוב ולומר דברים אלו בבטחה יחסית, עדיין יש תקווה לקיומה של החברה. ביום שבו ייעלם הספק ותבוטל הביקורת החברתית והתרבותית, תשקע עלינו השמש ולא תזרח עוד.

 

כהרגלי בכל בוקר, אני פותח רדיו כדי לשמוע את מה שאני מתעב. למה? כי בניגוד לכמה מידידיי הטובים ורבים אחרים המכריזים בגאווה שהם לא שומעים חדשות, אני שואב תעצומות נפש ורצון לפעולה מתקנת, דווקא מדברי התועבה ככלל ומהתעמולה הלאומנית בפרט, שמספק לנו הרדיו הממלכתי. ובכן, ישנו זמר-שחקן אחד שמגיש תכנית שבועית ודבריו באים בעצמותיי כזפת הרותחת. הוא מעצבן אותי ברמות. מאלו המרקדים ומזמרים "מה יפית" בפני הפריץ מירושלים וחבר מרעיו, ומוחאים כף בדבקות על לכל דבר עוולה היוצא בית מדרשו של השלטון.

 

למשל, אחת מהטכניקות המקובלות לסתימת פיות היא הטשטוש. כך גם נהג אותו מגיש זמר-שחקן, ובאותן מילים בדיוק (יום ו', 19.6.2015, 13:30, רשת ב'). לטענתו אין ימין ואין שמאל, אין חרדים ואין חילונים, אין ואין ואין וכן הלאה. עד כאן הטשטוש. אבל אם כל אלו הם בבחינת אין ורק חלום רע הם בעולמו של אותו מגיש, מה אם כן יש? יש, הוא אומר, מלכות שמיים והיא מצמצמת עצמה כדי להניח מקום לברואי עולם. רעיון קבלי עתיק ואשרי המאמין. הזמר-שחקן מגדיר רעיון זה כנשגב ומציע לנו לצמצם עצמנו כדוגמת מלכות שמיים כדי לחוות את הנשגב וכך "להתעלות" מעל להבלי העולם הזה, שהם כידוע: ימין ושמאל וחרדים וחילונים וכן הלאה.

 

ברגע זה אני מאבד את סבלנותי הטובה. כי אלו המדברים בזכותו של הנשגב ומעדיפים אותו על פני העולם הממשי, דומים בעיני למי שעובדים עבודה זרה. לא חס וחלילה עבודה זרה של דת אחרת, נוצרית או מוסלמית. כל דת כבודה במקומו מונח. הכוונה לעבודה שהיא זרה לכל חמלה אנושית אוניברסלית.

 

יש המתכרבלים בנינוחות בחיקו של נשגב כללי כזה ומופשט, חשים התרוממות רוח מטומטמת, כלומר אטומה לעולם הממשי, מרגישים שמחה לא מוסברת, חשים נעימות ההולכת ומתגברת כאביונה ושוככת כמוה, והתשוקה שלהם היא אל נשגב שאינו אלא חלל ריק ונעים, שאין בו מחשבה או קונפליקט. הנשגב היא אצלם אמצעי של בריחה ממציאות ממשית ומוראותיה, בריחה ממחויבות לפעולה חיונית. כל מגע ולו הקל ביותר באותה מציאות מעורר בהם אימה ודחייה. הנשגב הזה הוא אמצעי להימנעות מפעולה מתקנת. זה המקום שבו מתערבים חובבי הנשגב המגונה הזה וטוענים: "כדי לתקן את העולם אני צריך קודם לכל לתקן את עצמי!" טיעון שאינו אלא סיסמה שחוקה וחסרת תוקף ממשי. ובכן, לא. אתה לא יכול לתקן רק את עצמך. הבט סביב וראה את ההרס. ככל שמתרבים המתקנים את עצמם בלבד, כך מתרבה הסבל בעולמנו.

 

כל המילים היפות וכל העולמות העליונים, כמו גם כל חרוזיהם האלמותיים של שייקספיר או גתה, אין בהם שמץ של נשגבות, אם אין הם נתפסים כקריאה מחייבת לפעולה לתיקון מצבו של האדם, לא של עצמי, של זולתי.

 

להגיש פרוסת לחם לרעב, לחבוש פצע, להקל על סבלו של ילד מוכה, לשבת עם האיש הסובל. לארח לחברה לקשיש בודד, זו הנשגבות הממשית היחידה שאין למעלה ממנה ולא למעלה היא כי אם כאן, בהישג יד חומלת, וכל העולמות העליונים הנשגבים בעיני עצמם או בעיני חסידיהם השוטים, שאין בהם דבר מלבד ריק חלול מקצה האופק עד קצהו, כולם וכל אחד מהם לבדו, יכולים להטביע את עצמם בתוך אצבעון, כי "לא בשמיים הוא" (דברים ל', י"ב). הנשגב מתקיים בכל רגע של חמלה בין אדם לזולתו. אדם וזולתו. לא יהודי, נוצרי, מוסלמי, בודהיסטי, אלא אדם באשר הוא, גבר ואישה, זקן וטף בכל אתר.

 

הוא מביט עלי עכשיו מלמעלה ומלפני ובצדדיי, כי מלוא כל הארץ כבודו והוא מחייך אלי ואומר מה שכבר אמר לגדולים וחכמים ממני: נצחוני בניי נצחוני (כך גם נאמר בסוגיית תנורו של עכנאי, בבא מציעא נט, ב).

אני מקווה שאכן כך הוא נוהג.

אמן.

 

באהבה,
אמיר

קישור קבוע

(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. טאל בוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.ז. מוּדעוּת

המודעות היא נדבך בתהליך הפסיכודינאמי שמסייע לאדם שנמצא בתהליך של חקירה עצמית. לפי תאוריית הגשטלט (2005) בני אדם מסוגלים להיות מודעים לרגשותיהם, למחשבותיהם, לתחושותיהם ולתפיסותיהם...

 

כמה מרואיינים העלו את נושא פיתוח המודעות שלהם באמצעות השיטה. כמו מרואיינת 2:

"הדיבור שהשיטה אפשרה על מי אנחנו, מה אנחנו, על החוויות שלנו, זה אפשר עבודה יותר זורמת, פחות  מעוכבת, יותר לגיטימציה למה שקורה לך כבן-אדם."

 

מרואיין 3, ר', עו"ס, דרמה-תרפיסט ופסיכותרפיסט יונגיאני:

"אחת הסיבות שהיה לי מאוד קשה ללמוד משחק (במקומות אחרים) זה כי היה לי קשה לגעת במקומות עמוקים. השיטה תרמה לי מודעות ויכולת לגעת בקישקע, בבטן, בלי לפחד לגעת באמת במקומות הכואבים."

 

מרואיין 4, ש', שחקן, במאי ומנחה קבוצות, שהתנסה בטיפולים דינאמיים, בפסיכודרמה ועוד:

"השיטה מאפשרת את מה שטיפול מבקש לעשות, את חוויית ההתבוננות, אם אנחנו לא מודעים ולא מרכזים לנו זמן מסוים, אז אנחנו לא במגע ולא בקשר עם עצמנו. העולם רועש, ובעקבות השיטה יש את היכולת להיות בפנים וגם בחוץ ובמיוחד להבין מה החוויה שקורית לי כאן ועכשיו ולתקשר אותה, אני חושב שזה כלי טיפולי. זה מוסיף עוד ממד למודעות שלי."

 

מרואיין 9, א':

"תרם לי לעשות סוג של פאוזה, להסתכל פנימה ולראות מי אני מה אני רוצה, לא ידעתי כמה זה רק אגו שמוביל את הדברים, כמה זה בדמי, כמה באמת יש לי מה להביע, כמה באמת יש לי מה לכתוב, השיטה נתנה לי את המקום, ואיתה למדתי איך לעבוד עם עצמי ואיך לתפוס רגעים, על הבמה ובחיים."

 

(עמ' 60-61, המשך יבוא)

קישור קבוע

אם אתה מבקש ליצור יצירה מורכבת ביותר,

עליך להגדיר אותה בצורה הפשוטה ביותר.

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע


היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בקרוב הם חוזרים 

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת.

אפשר לבוא וללכת בכל שעה.

הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות.

המליאה פתוחה לכל.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 26.6.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

החדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

 

מלחמה

דרמה נטורליסטית מדממת.

מאת: לארס נורן.

בימוי, עיבוד וכוריאוגרפיה: אבי גיבסון בר-אל.

תרגום: ליזי עובדייה שייה. מוזיקה: יובל מסנר

ייעוץ משפה לדיבור: נגה יתומי. ע. תאורה: נדב ברנע

ע. תפאורה ותלבושות: דניאלה מור. אסיסטנטית עיצוב: טל צוריאל

ייעוץ תנועה: יוסי יונגמן. בביצוע תלמידי שנה ג' של הסטודיו למשחק תיאטרון חולון

ייעוץ אומנותי: אמיר אוריין – תיאטרון החדר

כולל את שירו של מחמוד דרוויש "תעודת הזהות"

והמונולוג "צפירת הרגעה" מאת אמיר אוריין

בימים א' עד ה', 28.6 – 2.7 בשעה 20:30

יום ו', 3.7 בשעה 14:00.  מוצ"ש, 4.7 בשעה 21:00

אולם התיאטרון, מרכז תיאטרון בובות, רמז 13, חולון.

כרטיסים: 03-5023001 או באתר: hth.co.il

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ: (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il