תאטרון הוא לא רק בידור. תאטרון הוא שליחות אישית וחברתית
מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם
(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)
(זמן קריאה משוער: 2 דקות)
המשחק הזה הוא תנועה בחלל. הוא משחק. הוא יצירה.
הוא כמו התנועה שבין היסטוריה לבין חוויה אישית מידית.
את הגרפיטי הזה מצאתי רשום על קיר ברחוב שינקין:
"מילים הן לא דבר של מה בכך". יפה.
מילים הן לא דבר של מה בכך כי הן מאפשרות לנו לא לקבל כמובן מאליו את המובן מאליו. הן מאפשרות לנו כפירה שבלעדיה חיינו אינם חיים.
אמונות ודעות, כמו גם מילקי ובמבה, הן מוצרי צריכה בעלי תו תוקף, כלומר בעלי תו של פג תוקף, תאריך תפוגה. על שקית של במבה כתוב תאריך תפוגה וזה מסייע לשקט הנפשי של הלועס במבה. על קפיטליזם לא כתוב מראש תאריך תפוגה וזו סיבה אחת לכך שאידיאולוגיות בעלות מרחב התפשטות גדול, יש בהן פוטנציאל של אימה והן מאתגרות את שלוות הנפש שלנו, או לפחות יוצרות רעש זמני של הרהורי כפירה מפחידים.
בעל ואשרה, שני אלים מזרח תיכוניים חשובים ביותר, פעלו בעיקר בתקופה הכנענית ואינם פעילים עוד. ידוע לנו כי פג תוקפם. מתי יחול מועד פג התוקף על קפיטליזם? יש לקוות שבמהרה, אם לא נסלק אותו בעצמנו מעל למדפים מוקדם יותר וככל שיקדם היום כן ייטב. מתי יבוא יום של פג תוקף על יהוה?
לא לסקול אותי באבנים. עדיין לא. ההוא ששמו לא ידוע אבל יש לו שמות רבים ואין גבול לכוח השפעתו, יודע שאני מתייחס אליו ברצינות הגדולה ביותר ועל כך כבר אמרו חכמים: אלוהים אוהב את האתיאיסטים כי הם מתייחסים אליו ברצינות הגדולה ביותר.
הנה כי כן, אנו זקוקים לאמונה כשם שאנו זקוקים לכפירה.
הנה כי כן, אנו זקוקים לחוויה האישית המידית שלנו כשם שאנו זקוקים להיסטוריה שלנו.
ובכן השם יפוג תוקפו יום אחד אבל הוא עצמו ימשיך למלוך על התודעה שלנו. זו תהיה המהפכה התודעתית השלישית. אולי נהיה טובים יותר אז.
ניפגש בימים טובים, נתראה בחלומות טובים.
וזה מזכיר גרפיטי אחר שגם הוא רשום על קיר ברחוב שינקין:
"להתראות בחלומותיי". אני מקווה שהכותב התכוון לחלומות טובים.
אמן כן יהי רצון.
באהבה,
אמיר
