תאטרון הוא לא רק בידור. תאטרון הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

(זמן קריאה משוער: 4:30 דקות)

 

לא תרגיל במתימטיקה, לא בהיסטוריה, לא בדקדוק. התבוננות בהתנהגותם של בני אדם. את התופעה המתוארת כאן חוויתי בעצמי וגם צפיתי בה מתרחשת אצל אחרים. מדוע זה קורה או למה?

 

תיאור מקרה:

 

א' וב' צועדים על מדרכה אחת, זה לקראת זה.

עוד מעט יחלפו זה על פני זה וימשיכו בדרכם, כל אחד בכיוון הנגדי לזולתו.

ביניהם, ולא במרחק שווה זה מזה, ניצב פח אשפה והוא חוסם חלק מהמדרכה. נותר מקום למעבר של אדם אחד.

לכאורה, הם אמורים להיפגש בכל נקודת מפגש ביניהם, מלבד בנקודת פח האשפה, שהרי המרחק של כל אחד מהם מהפח הוא שונה ומהירות ההליכה המקורית של כל אחד מהם שונה!

אבל אז מתרחשת התופעה הבאה. בלי קשר למרחק ביניהם או למהירות ההליכה המקורית שלהם ובניגוד לכל חישוב מתמטי – הם יהיו נוטים להיפגש (דווקא) על יד פח האשפה! לכאורה מוזר, אבל וודאי קיים הסבר לכך.

על כן השאלה היא: מדוע ו/או למה?

 

תגובות יוצרים שנשאלו על המקרה:

 

...כיוון שכל אחד מהם מבקש להגיע ראשון למכשול, יגביר הרחוק את מהירותו וכך יגמע את המרחק באומדן הזהה לזה של הבא למולו, שבמקור צעד במהירות קטנה יותר, כלומר התחרות היא שתניע את שני הצדדים ותגרום להם להיפגש. (ו.ב.)

 

...אמרת שכולם נפגשים בסוף על יד פח הזבל הגדול המוצב ברחוב? אם כך, תשובתי היא שבסוף כולם נתקלים בזבל של החיים, גם אם מנסים לעקוף אותו... (ח. ט.)

 

טבע האדם (י.א.)

 

...הם ייפגשו מאחר והם קבעו מבעוד מועד חוזה לפגישה, כרתו ביניהם ברית למפגש זה. יש שם אבן, הר, יש שם כל הסיבות למה לא יתחברו... כאב עצום... חורבות הלבבות שנחרכו ודיממו. כשם שאין בורא ללא נברא, כפי שאין יוצר ללא יצירה,

ברגע שקבענו, באנו. לא בהכרח רצינו, אך מי לעזאזל (עזה הבוערת) שאל אותך, אותי, אותנו. אנו... (ז.כ.)

 

...זה האגו המטופש של בני אדם וביחוד ישראלים. ב' מבחין במכשול ויאיץ צעדיו כדי להספיק לעבור את המכשול לפני א' מבלי שייאלץ לרדת לכביש! לדוגמה כשנוהגים בכביש ואתה (א'), מנסה לעבור מסלול תוך שימוש בווינקר והמכונית שמאחוריך (ב'), במסלול שאתה מתכוון לעבור אליו היא רחוקה דיה ממך, הנהג במכונית מאחוריך (ב'), יאיץ את מכוניתו תוך כדי סיכון עצמו והסיכון שלך, רק כדי שלא תצליח לעבור "למסלולו" לפניו! כי נראה לו ש"הכביש הוא נחלתו של אביו שהוריש אותו לו". חולים! (ח.צ.)

 

...לאנשים יש הרגל לעקוף מכשולים. לכן בראותם מכשול הם מגבירים מהירות כדי לעקוף אותו. (י.ז.)

 

מעברים צרים יוצרים חיכוך. אנשים מתעוררים לחיים כשהם רואים מכשול. כשיש מכשולים ובעיות בדרך – אנשים נפגשים. (ו.ז)

 

אם אתה עובר בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, אתה יכול לראות את המפגש של המהגרים. כשהם נפגשים יש טקס של ארבעה חמשה חיבוקים ושמחת הקירבה שלהם. לפני שנים הייתה הרבה קירבה. אפילו בחיבוקים שלנו בחדר יש אנשים עם הרבה קירבה ולא פוחדים ממנה. לצערי העולם המודרני יוצר הפרדה מהקירבה, לכן שני האנשים שמגיעים משני הצדדים לא רוצים אפילו להתקרב. (ר.ש.)  

 

יש להם פחד מהמחסום. הם משתדלים להימנע מפגישה על יד המחסום. דווקא בגלל המאמץ להימנע מהמחסום, הם דווקא נפגשים על ידו. (נ.מ.)

 

א' ו-ב' יגיעו באותו זמן אל המכשול בדרך, משום שכל אחד דואג לשני שלא ירד חלילה לכביש ועל כן ייתן לחברו לעבור קודם. אפשר גם שאחד מהשניים ממהר מאד ואז ישיג את חברו וידאג להגיע קודם למחסום כדי שלא יווצר מצב שבו השני יהיה נאלץ לרדת לכביש. (נ.כ.)

 

...מלמד על הרצון של האנשים בקשר. הם פוחדים מקשר אבל באופן לא מודע הם שואפים אליו ועל כן הם שואפים להיפגש ליד המכשול כי אז יש אפשרות ליחסים ביניהם שלכאורה המכשול הוא הגורם להם ולא הם עצמם. (מ.פ.)

 

לכל אחד מהם תהיה נטייה להאיץ הליכתו כדי להספיק לעבור את המכשול לפני זולתו. הם מבקשים שהמפגש ביניהם לא יהיה על נקודת המכשול, אלא בשטח הפנוי של המדרכה. אבל הם פועלים בניגוד להיגיון של עצמם. אם הם היו הולכים לאט יותר, הם היו נפגשים בנקודה נוחה יותר על המדרכה. (י.ז.)

 

...כי אנשים רוצים בקרבה. מעבר למה שרואים על פני השטח, אנחנו מעוניינים במפגש, בין אם זה קונפליקט (במקרה זה המכשול) או מצב פתוח, ועל ידי כך יכול להיות שנצליח להתקרב זה לזו. זו המשאלה הבלתי מודעת שלנו שמביאה אותנו לעשות את מה שאנחנו עושים. ואם זה אכן כך, החיים ממש יפים...

לילה טוב ותודה על השאלה. (נ.פ.)

 

תודה לכל המגיבים/ות. אין תשובה מנצחת. כל אחת מהן כבודה במקומו מונח.

מי שמוכן לפנות רגע מזמנו ולהגדיר את השקפת העולם המנחה כל אחת מהתשובות - יבורך.

 

באהבה,
אמיר