אַשְׁרֵי הוּא זֶה הָאוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ

וַדַּאי הָאֲחֵרִים לֹא אוֹהֲבִים אוֹתוֹ

שֶׁכֵּן הוּא מְדֻשָּׁן עֹנֶג וּמְאֹהָב בְּעַצְמוֹ

אָז לָמָּה לַעֲזָאזֵל אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ

נָכוֹן, אָנוּ לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים אֶת עַצְמֵנוּ

אֲבָל הוּא, הוּא הַלָּז אֲשֶׁר מְאֹהָב בְּעַצְמוֹ

וַאֲנַחְנוּ הָעֲנָוִים שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים לִסְבֹּל אוֹתוֹ

מְדֻשָּׁן עֹנֶג שֶׁכְּמוֹתוֹ

בַּהֲנָאָה גְּלוּיָה הָיִינוּ שְׂמֵחִים לַחְבֹּט בּוֹ

וְהוּא עֲדַיִן הָיָה נִשְׁאָר מְאֹהָב בְּעַצְמוֹ

כָּל כָּךְ מְרֻכָּז בְּעַצְמוֹ

דָּבָר לֹא יְזִיזוֹ מֵאַהֲבָתוֹ לְעַצְמוֹ

לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לָנוּ

אֶחָד כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה תָּקוּעַ כָּךְ בֵּינֵינוּ

מַה יֵּשׁ לוֹ שֶׁאֵין לָנוּ

אֲנַחְנוּ, עַנְוָתֵנוּ הוֹלֶכֶת לְפָנֵינוּ

וְהוּא, אַהֲבָתוֹ לְעַצְמוֹ־בּוּשָׁתוֹ