הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר)


(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח" בעבודה עם יוצרים מופיעים. מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

2.א. רשות – חופש פנימי

אחד המרכיבים בבניית העצמי הוא היכולת לתת לעצמנו רשות וחופש פנימי פשוט להיות העצמי המלא שאנחנו. נושא זה עלה בהרבה מן הראיונות שביצעתי, כיכולת שקיבלה תוקף אצל אנשים בעת לימוד השיטה.

 

מרואיינת 1, ק', פסיכולוגית קלינית, מטפלת בפסיכודרמה, מרצה לפסיכולוגיה ולטיפול בהבעה וביצירה, במאית וכותבת מחזות מספרת על חווייתה בנושא זה עם השיטה:

"זה משהו שהוא הרבה יותר כללי,  הרוח הזאת, ש'מה שיש לך להגיד זה חשוב,' שאת לא איזה פיון, ש'תשתקי, והבמאי יותר חשוב ממך והמחזאי יותר חשוב ממך..' אלא מה שיש לך להגיד זה חשוב וכול העידוד הזה ליצירתיות, לעשות ולנסות, וגם מה שקורה לך ברגע זה, זה לא איזה קשקוש, זה חשוב, זה במרכז."

 

מרואיינת 2, ס', מרצה לתאטרון:

"השיטה אפשרה דיבור על מי ומה אנחנו, על החוויות שלנו, זה אפשר עבודה יותר זורמת, פחות  מעוכבת, יותר לגיטימציה למה שקורה לך כבן-אדם, תפיסה הרבה יותר מאפשרת."

 

מרואיין 3, ר', עו"ס, דרמה-תרפיסט ופסיכותרפיסט יונגיאני:

"מקום שמחבר אותך לאיזשהו משהו ראשוני למשהו ש'מותר', מותר לך לעשות, מותר לך לשחק, מותר לך לדמיין, מותר לך להגיד דברים שהם לא רציונאליים וזה מה שבמציאות כל הזמן. בעבודה ועם אנשים צריך להיות כל הזמן עם כובעים שונים, ופה לא."

 

מרואיין 4, ש', שחקן, במאי ומנחה קבוצות:

"חופש, המקום הזה על הכיסא, שמאפשר איזה חופש פנימי, ושהות פנימית לחפש, למצוא, לגלות דברים שיוצאים בלי שיש שליטה עליהם. החופש לנבוע, להתחבר לאיזו נביעה פנימית שלא תמיד היא קורית ולא תמיד זה מצליח, אבל כשזה קורה ההרגשה היא של זיכוך מאוד גדול. החופש להתחבר לאיזו נביעה פנימית, היו שם הרגעים האלה."

 

(עמ' 72-73, המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2015 . 7 . 23