אבישי מתיה: חדר מלחמה -
מורה הדרך שטלטל את חייהם של שחקנים ישראלים רבים.
"אמיר אוריין חוגג 30 שנה למפעל חייו העצמאי והנושך, תיאטרון החדר, עם בעיטה בממסד התרבותי שמקבץ נדבות מהמדינה ומייצר בידור במקום אמנות. התיאטראות המסחריים מנציחים את הסדר הקיים, הוא קובע..."
-------------- -------------- --------------
גרפיטי:
אימא, ביבי הלך? אפשר כבר לצאת מהמרחב המוגן?
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, במחזה "היטלר")
--------------
"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.
אני רוצה לישון! לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")
--------------
"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?
הפעם אני רוצה
שגם הפשיסט הזה יסבול".
(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
