הצטרפו לאיגרת השבועית

הצלחה היא לא מה שאחרים אומרים עליך, אלא היא היכולת שלך להתמיד ביצירה מתוך אמונה בצדקת הדרך.


בס"ד

ביום ג', כז תשרי, תשע"א, 5.10.2010, התקיים בתיאטרון החדר ערב מונולוגים-דיאלוגים: מונודיא 2010 - "עד שתחפץ". (הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַים בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ: שיר השירים ב, 7).

 

במהלך שנת תש"ע, 2009-2010, התקיים בתיאטרון החדר קורס משחק שנתי לגברים שומרי מצוות. במהלך הלימודים כתבו חברי הקבוצה קטעים שנאספו לערב הזה. הקטעים נותנים ביטוי לרחשי לבו של אדם מאמין, לאורח החיים הדתי וללבטים הכרוכים בו, לספק ולאמונה. השתתפו: איתן כהן, חיים גודינגר-גורן, נתנאל קראוס, ערן לשם, שמוליק צור. במהלך השבועות הקרובים נביא קטעים מערב זה.

--------------

 

האם יש?

מונולוג

כתיבה וביצוע: נתנאל קראוס

(תלמיד מתכונן לשיעור בישיבה. הוא מהרהר)

 

האם יש?

ואני יודע מה הוא יענה לי בשיעור.

יענה שכן. ככה בחדות. כבדרך אגב. כי מה זאת אומרת?!

אז אני פשוט אחזור על השאלה שלי – כי לא,  לי זה לא מובן מאליו.

החבר'ה יסתכלו. ואני יודע. אני בטוח שלרגע יהיה שקט כי גם הם לא כולם בטוחים. אולי, כמוני, רוצים משהו יותר...

 

הרב ייתמם, ישאל מה אני מתכוון.

ואני, אני חייב להיצמד לשורה הפשוטה הזאת. הרב, האם יש אלוקים?

לא להיכנס לסמטאות פילוסופיות, או לפלפולים. שאלה פשוטה בשביל תשובה פשוטה. כי אני עוד מעט מתחרפן, משתגע, הולך לאיבוד, איך אפשר להסתובב ככה, עם שאלה כל כך כבדה, וללמוד ולהקשיב בשיעורים, לשנן אלף ואחת סוגיות כשאין מושג אפילו אם...

 

הרב יחייך. הרב יגיד שמובן מאליו שאני לא הראשון ששואל את השאלה הזו, ושרבים וטובים, ממני (מצביע על עצמו), כבר שקלו וטרו בנושא. ושיש שתי גישות לסוגיה. האחת זו הגישה השכלית והשנייה, הרב ידגיש, וירמוז, זו האמונה התמימה. כי פעם, ובעצם אפילו היום- יש אנשים שפשוט מאמינים, פשוט כי ככה. מאמינים. כי הרב אמר להם שכן. והם היו מספיק מנומסים בשביל להניח.

 

אבל אני, לא. לי זה מפריע, לי זה קשה. קשה לי הרב. אין איזה הסבר? הוכחה, משהו מוצק שאפשר להישען עליו. הוכחה. שיש אלוקים. שאפשר לדעת? לא רק להאמין ל...?

 

אני אבקש שוב. הרב.

והרב, הוא חד. יבין אותי.

יתחיל - אם על הירח ימצאו שעון. אם בטיול במדבר, באמצע שום מקום, יהיה בית. הייתכן והם היו שם. ככה. מאז. מעולם. מסקנה- מישהו בנה את זה. הופ אלוקים.

ומה עם אבולוציה!?

אוו, יגיד הרב. נפלו מיני מתכות. התנגשו זה בזה. על הירח, כן? והנה שעון. אוו, יאמר הרב. הוריקן, קרשים באוויר. נופלים בסדר מופתי. והנה בית קטן בערבה. מה הסיכוי שזה יקרה, הוא ישאל? ואבולוציה לא כל שכן?

בית, לא. שעון, לא. עולם ומלואו כן?! אבולוציה?

 

אז אקשה. אין הכי נמי, אבולוציה. אולי. טיפין טיפין. קמעא קמעא. באיזי.

והרב יתרץ שגם אם כן, ומי אנחנו שנחליט כיצד ה' יברא את העולם? והחמשת אלפים שנה שלנו, כמו כן, הם הרי אחרי ימי הבריאה שהיו אולי תקופות ארוכות. אבל כל זה לא משנה. כי לא מדובר במחקר תיאולוגי תלוי הגיון.

 

הוא יזכיר את הכוזרי. שהאלוקים בעצמו נגלה אלינו במעמד הר סיני. מול שישים ריבוא. עם שלם. לא איזה מישהו אחד שהתחיל לצעוק ברחובות שראה או שמע, שנגלה. עם שלם! "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". מה שנביאים לא ראו. וככה עם שלם לימד את הדור הבא שלימד את הדור הבא. מערכת כה מורכבת שלולי העדים הרבים מי היה אף מתייחס אליה.

 

אבל הכול כל כך השתנה. חוקים חדשים. תקנות. חרמים. מצוות דרבנן.

ישיב שהעקרונות אותם עקרונות. בדיוק. ואם מראש, בנינו, התורה מוסכמת. הרי בה כתוב – ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יורוך. וכך מה שהורו. שראו לנכון. לצורכו של כל דור.

 

ומה עם כל הסיפורים בנביאים. שהכול נעלם. מסורות שנקטעו.

יתרץ בנביאים, שתמיד היו. שהתריעו, התגלויות קטנות. וגם זה כתוב בתורה. וכמובן ישנם דרכים לאמת דבריו של נביא.

 

(שותק. מתוסכל)

 

הרב האם יש הוכחה שיש אלוקים.

אני רוצה הוכחה.

משהו.

 

ואז נחזור אחורה.

לא ידיעה. אמונה. ולא סתם כך קרויה.

הרב יחייך. הרב יגיד שמובן מאליו שאני לא הראשון ששואל את השאלה הזו, ושרבים וטובים, מאיתנו, כבר שקלו וטרו בנושא. ושיש שתי גישות לסוגיה. האחת זו הגישה השכלית והשנייה, הרב ידגיש, זו האמונה התמימה. כי פעם, ובעצם אפילו היום- יש אנשים שפשוט מאמינים, פשוט כי ככה. מאמינים. כי הרב אמר להם שכן. ולהם זה היה מספיק בשביל להניח.

(מביט בשעון)

השיעור מתחיל.

(יוצא)

לאיגרת השבועית של 2010 . 11 . 11