א. רשע. ב. שגרה.
(משך קריאה משוער: 4 דקות)
א. רשע סתם ורשע להכעיס
רשע סתם הוא מי שהרשעות נובעת מתוכו בבלי דעת, שלא במתכוון, כבדרך אגב, מתוך רשלנות סתמית, אדישות קיומית או דיכאון מצוי. כך דרכם של רוב האזרחים במדינתנו. הם רשעים סתם כי ככה יצא להם להיות ולא בגלל שהגיעו למצב של מודעות רוחנית עמוקה שמתוכה הם מצייצים לעצמם: "אוי, הפלא ופלא! אני רשע סתם! האם אני רוצה להמשיך ולחיות את חיי כרשע סתם או האם אני רוצה לשנות את חיי?!" לא, זה לא קורה. כאמור, רובם ככולם, ככל שיתאמצו, כלל אינם מתקרבים אל סף של מודעות רוחנית כלשהי, כי אין להם זמן לשטויות או שצריך להכין ארוחת ערב והילד צורח שאחיו הגדול ממנו מרביץ לו במקל של המגב וכיוצא באלה טרדות יום יום. על כן הם מופתעים לשמוע שמעשה זה או אחר שלהם, שנעשה מראש כדבר שבשגרה, נחשב למעשה רשע.
רשע להכעיס הוא מי שמראש ובדעה צלולה ומתוך כוונה ידועה הוא מתכנן מעשי עוולה. ראש ממשלתנו למשל, הוא רשע להכעיס. מעשי הרשע שלו מתוכננים היטב מראש והם מוגדרים בתקשורת שלו כ"ספינים" או כ"תחבולות" או שהוא גאה להכתיר אותם כ"תכנון מתוחכם!", לא עלינו.
האם יכול להיות קשר כלשהו בין ראש ממשלתנו הרשע להכעיס, לבין האזרח שהוא רשע סתם? וודאי שיכול להיות. כי אם האזרח הרשע סתם, לא היה רשע סתם, הוא מלכתחילה לא היה בוחר בראש ממשלה שהוא רשע להכעיס ואם מלכתחילה בחר הרשע סתם בראש ממשלה, מנוי וגמור אצלו שהוא, האזרח הרשע סתם, יודע מראש שאותו נבחר רשע להכעיס הוא. שהרי יודע רשע סתם נפש נבחרו הרשע להכעיס, ויודע הרשע להכעיס שאכן עליו להיות כזה כדי להיבחר על ידי רשע סתם.
ב. להמשיך בשגרה?!
כל אימת שמתרגשת על התפוצה היהודית במדינתה שלה, צרה צרורה או מתפזרת, פיגוע המוני או אישי, נשמעת הקריאה הנרגשת: "יש להמשיך בשגרה! יש להדגיש את השגרה! להראות להם דווקא שגרה! שאותנו, אי אפשר לשבור לנו את השגרה! אי אפשר למוטט לנו את השגרה! השגרה שלנו על המפה! והשגרה שלנו תישאר על המפה לנצח נצחים!" וכיוצא באלה.
סליחה, מה להמשיך בשגרה? איך להמשיך בשגרה? איזו שגרה? מהומה ואימה וסכינים ודם ונשק חם ורצחני ודם ויד אדם באדם ולהמשיך בשגרה? לא. להמשיך בשגרה פירושו להנציח את המצב הקיים שמראש הביא עלינו את הצרה הצרורה הזאת.
אז מה עושים? קודם לכול להיכנס לפאניקה! לצאת מהשגרה ולהיכנס לפאניקה מודעת, מוחצנת, צורחת בקולי קולות את האימה, משתוללת על כל במה קיימת או מאולתרת ולצורך העניין הזה גם השטיח בחדר האמבטיה הוא במה. כך נשחרר את המתח העצור בנו. אחת הסכנות הקלאסיות לבריאותנו היא איפוק המתח שלא ברצוננו. זה עושה אותנו חולים. עד כאן פעולה ברמה האישית והיא טובה לכל אחד ואחת.
הפעולה ברמה החברתית מתאימה לאזרחים בעלי מודעות חברתית שמוכנים לפעול לתיקון מצב. זהו מאבק יומי נמשך עם או בלי קשר לצרה הצרורה המסוימת הזאת. כי מי שנאבק למען זכויות האדם והשחרור מדיכוי, הוא בלי ספק אדם בריא יותר.
(אמיר אוריין)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, במחזה "היטלר")
--------------
"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.
אני רוצה לישון! לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")
--------------
"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?
הפעם אני רוצה
שגם הפשיסט הזה יסבול".
(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
