אינני יודעת היכן אני עומדת
זיכרון ישן נשכח
ציפור על חוט
רק אצבעות נוגעות
ידיי פרושות להגנה
אך כוחי אוזל
אין לי איש בעולם מלבדך
וזה יותר מדי
הותרת אותי תלויה
והלכת לך
![]()
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
![]()
אינני יודעת היכן אני עומדת זיכרון ישן נשכח ציפור על חוט רק אצבעות נוגעות ידיי פרושות להגנה אך כוחי אוזל אין לי איש בעולם מלבדך וזה יותר מדי הותרת אותי תלויה והלכת לך ![]() |
© 2025 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |