הָיִיתִי פַּעַם זְאֵב בּוֹדֵד

הַיּוֹם אֲנִי בּוֹדֵד כְּמוֹ כֶּלֶב עָזוּב

דָּבָר אֵינוֹ הֶרוֹאִי בַּבְּדִידוּת

רַק עַצְבוּת וַעֲלִיבוּת

לְעִתִּים פּוֹרְצִים בִּי מַעְיָנוֹת שֶׁל צְחוֹק וְדֶמַע

וְאֵין בַּסְּבִיבָה אָדָם

שֶׁיְּלַטֵּף אוֹתִי וְיִתְלַטֵּף אִתִּי בְּתוּגָה וְשִׂמְחָה

וְאֵין בַּסְּבִיבָה אָדָם

שֶׁיַּזְכִּיר לִי כִּי אֲנִי אָדָם וְאֵינֶנִּי כֶּלֶב

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי זְאֵב

אַךְ נִרְאֶה כִּי הָיִיתִי בּוֹדֵד מֵאָז וּמֵעוֹלָם