הצטרפו לאיגרת השבועית

"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר)


המחבל לא ירה

(בפיגוע ליד היישוב עתניאל, המחבל פתח את הדלת האחורית והביט בילדים הקטנים שישבו מאחור. מוריה בת ה-12 צעקה לו "לא" והוא לא ירה. משך קריאה משוער: 1:30 ד')

 

המחבל פתח את דלת המכונית וכיוון את נשקו. הילדה צעקה "לא!". הוא לא ירה. מה קרה בין הרגע שבו הילדה הקטנה צעקה "לא!" לבין הרגע שבו הוא לא ירה? מדוע לא ירה המחבל? מחבלים יורים. זה ידוע. הם תמיד יורים. זה ידוע. מחבלים יורים גם אם ילדה קטנה צועקת "לא!". בגלל זה הם מחבלים. הם יורים בגברים, נשים, זקנים וטף. מחבלים הם לא בני אדם. הם מפלצות. זה ידוע. הם דוקרים עוברים ושבים ברחוב. הם שורפים ילד קטן בעודו בחיים. הם מטילים בקבוקי תבערה אל תוך חדר שינה שבו ישנה כל המשפחה כולה. הם שורפים שדות תבואה וגם עצי זית עתיקים. הם יורים טילים. אבל המחבל הזה לא ירה. האם נכמרו רחמיו של המחבל על הילדה הקטנה ועל כן לא ירה בה? לא יתכן. הוא מחבל ולמחבל אין רחמים בליבו ובכלל למחבלים אין לב. זה ידוע. במהדורת החדשות המרכזית אמרו שהיה לו מעצור בנשק ובגלל זה הוא לא ירה. הנה הסבר הגיוני. למחבל אין לב, אבל יש לו מעצור בנשק. הגיוני. מוכרח להיות לו מעצור בנשק. שאם לא כן אנחנו עלולים לחשוב שגם מחבל הוא בן אדם ויש לו לב ופתאום הוא לא יורה בילדה קטנה כי נכמרו רחמיו. אלוהים ישמור. בטח שהיה לו מעצור בנשק. ועכשיו חזר הסדר לעולם. הוא מחבל. אנחנו בני אדם.

(אמיר)

-------------- -------------- --------------

זה: ברכות למאבק

כ–130 שחקני הבימה והקאמרי הכריזו על סכסוך עבודה. אם לא תחול התקדמות במגעים, הם יוכלו לנקוט עיצומים החל בעוד שבועיים (כאן1)

מול זה: הדיכוי נמשך

עיריית חיפה אסרה על תיאטרון אל־מידאן להשכיר אולם לכנס לזכר ההיסטוריון אמיל תומא. (כאן2)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

--------------

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

לאיגרת השבועית של 2015 . 11 . 26