"סתם לידיעתכם...", שגרת דיכוי

יום ה', 17.12.2015: סתם לידיעתכם - חזרתי כרגע מחקירה חמישית במשטרה!

- נטלי כהן וקסברג. 

המשטרה ממשיכה להתעלל באמנית נטלי כהן וקסברג.

תדע כל אם עבריה,

שמוטלת עליה חובה,

לאומית והיסטורית,

לגדל את בניה ובנותיה,

להיות בדרנים חנפנים,

בחסד השלטון,

ולא אמנים חופשיים בארצם.

-------

להרוג רעיון

(משך קריאה משוער: 2 דקות)

 

"דאעש, המדינה האסלמית", היא לא מדינה.
היא רעיון.

נערי דעאש נקבצים ובאים בעקבות הרעיון.

הילדים הפלסטינים הדוקרים ישראלים

הם לא מדינה, לא תאגיד, לא כת.

הם דוקרים בגלל רעיון.

לפני חמישים שנה נערים אבודים

המחפשים משמעות לחייהם

לא היו נוסעים למדבריות דעאש,

דעאש כלל לא היה קיים.

לפני חמישים שנה הם נסעו לסן פרנציסקו.

הם באו בהמוניהם לסן פרנציסקו בעקבות רעיון

והרעיון היה "מייק לאב נוט וואר".
אי אפשר היה להרוג את הרעיון הזה

הוא ממשיך לחיות עד היום.

כי הוא רעיון.

אבל הקפיטליזם המנוול

בנה עולם שיש בו מלחמה ואין בו אהבה.

על כן, נערי דעאש היום, ללא אהבה, ללא עתיד, ללא תקווה,
נוסעים למדבריות המזרח התיכון

בעקבות הרעיון של "המדינה האסלמית",

שכלל איננה מדינה ואם היא אסלמית, אזי אבוי לאסלם.

נערי הגבעות היהודים באים לשטחים הכבושים בעקבות הרעיון

הם מאמינים ביהדות המשיחית.

"היהדות משיחית" כלל אינה קיימת.

היא אוקסימורון. דבר והיפוכו.

אבל היא רעיון.

נערי הגבעות אינם רואים את האוקסימורון.

הם רואים את "מדינת ההלכה היהודית".

גם הציונות הייתה רעיון.

הרעיון היה מדינה לאומית יהודית

שתהיה מפלט לנרדף ותחייה בשלום.

וזו הייתה התנועה היהודית המשיחית היחידה בהיסטוריה

שהצליחה להקים מדינה.

היא לא הייתה דתית. היא הייתה אזרחית.

אבל הקפיטליזם העולמי

בנה עולם שיש בו מלחמה ואין בו אהבה.

ועל כן נערי הגבעות כבר לא מאמינים במדינת הלאום היהודית.

הם מאמינים ברעיון "מדינת היהדות המשיחית".

הם ונערי דעאש, שמאמינים ברעיון "המדינה האסלמית".

אפשר להפגיז את נערי דעאש, לאסור את נערי הגבעות.

אי אפשר להרוג את הרעיון שבו הם מאמינים.

וככל שהרעיון מעוות ורצחני יותר, כך גדלה האמונה בו

אצל מי שאבדה לו האמונה באהבה, בתקווה ובעתיד.

על כן, אל מול הרעיון המעוות של

המדינות הרצחניות הללו,

יש להעמיד רעיון שיש בו תיקון ויש בו אהבה ותקווה ועתיד.

מה הרעיון?

כי ככה - אי אפשר.

(אמיר)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

--------------

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

--------------