אימה
(השיחה הזאת אכן התקיימה השבוע בחדר)
- שלום, תאטרון הבימה?
- שלום, כאן תאטרון החדר, מדבר אמיר.
- אני רוצה לדבר עם מישהו בהבימה.
- טוב, אבל כאן זה תאטרון החדר.
- לא משנה. אנחנו באים היום לראות הצגה בהבימה.
- טוב. אני מאחל לכם בילוי נעים בהבימה וכפי שאמרתי, כאן תאטרון החדר.
- ואנחנו מביאים בית ספר שלם לראות הצגה בהבימה ורצינו לדעת אם זה בטוח להביא אותם ושתספרו לנו איך האווירה בתל אביב אחרי הפיגוע.
- האווירה בתל אביב רגועה למדי ונראה לי שזה בטוח להביא את התלמידים שלכם להצגה בהבימה. ושוב, רק להזכיר, מדבר אמיר מתאטרון החדר.
- כן, אני מבינה. אבל הייתי צריכה לדבר עם מישהו שירגיע אותי. תודה. שלום.
(סוף שיחה)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, במחזה "היטלר")
--------------
"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.
אני רוצה לישון! לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")
--------------
"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?
הפעם אני רוצה
שגם הפשיסט הזה יסבול".
(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
--------------
