יש תאטרון שהוא בידור
ויש שהוא שליחות אישית וחברתית
מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם
(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)
(משך קריאה משוער: 3 דקות)
במאי ביקש להציג מחזה בתיאטרון החדר. קבענו פגישה, הוא בא, נכנס לחדר ואמר שהוא צריך להיות עכשיו עם עצמו ולהתרכז. יצאתי כדי להניח לו להתרכז. לאחר שעה ארוכה הוא הזמין אותי להיכנס אל החדר כדי לראות כיצד עיצב את המקום. נכנסתי ונתקפתי הלם. לא הכרתי את החדר. כל רהיט וחפץ שהיו על מקומם, נעלמו ממקומם והוצבו בפינה אחרת. המקום נראה לי בלגן נוראי חסר צורה. הבמאי הבחין במבוכה שלי ושאל בדאגה מה דעתי על העיצוב שלו. אמרתי שאני בהלם. הוא נדם. רציתי להרגיע אותו ואמרתי ש"הסידור הזה נראה מעניין מאד ואני צריך להתרגל אליו". נשמתי נשימה עמוקה והבנתי שאני צריך קודם לכול להרגיע את עצמי.
אדם נכנס למקום חדש. מה ישאל את עצמו?
איך אני מתאים את המקום הזה לצרכים שלי? או:
איך אני מתאים את עצמי למקום הזה?
התשובה על כך מלמדת על השקפת עולם.
אסונו של הטבע העולמי הוא שאדם שואל את עצמו איך הוא מתאים את הטבע לצרכים שלו, במקום לשאול את עצמו איך להתאים את עצמו אל הטבע. הטבע הוא מקרו-קוסמוס. תאטרון הוא מיקרו. כאן ניתנת לנו האפשרות לבחון התנהגות אנושית בסביבה מוגנת. אחר כך נביא את הידע הזה לעולם.
בתיאטרון הקלאסי שיש בו במה, אחורי קלעים, אולם וכן הלאה, ישנם חוקים ידועים ובדוקים, הלכות ותקנוני פעולה ואלו מקצרים תהליכי הקמה של אירוע בימתי. תיאטרון קלאסי הוא לא "מקום". הוא "חלל". כלומר, חלל הוא אתר אדיש למוצג בו. היום מציגים בו "המלט", מחר "גבירתי הנאווה". ב"מקום" אי אפשר להציג כל דבר.
תאטרון החדר ולמעשה כל אתר אחד מלבד התאטרון הקלאסי, הוא "מקום". כלומר אתר בעל אפיונים וצורות תנועה ותנוחה משלו בלבד. אם אתה מתאים עצמך למקום, הוא משתף אתך פעולה והופך להיות שותף מובהק ביצירה, דמות ביצירה. אם אתה מתאים עצמך לתאטרון הקלאסי, גם הוא ישתף אתך פעולה, אבל לעולם לא יהיה שותף ליצירה. לעולם לא יהיה דמות ביצירה. אולם תאטרון קלאסי יישא את היצירה בסבלנות אבל לעולם יישאר אדיש לה.
בחדר עליך להתאים את עצמך לאתר שהוא "מקום". כי אם תשתולל, אתה עלול להגיע למצבי מופע מביכים. כמובן שזה משל לחיים. אבל בחיים, אם לא תתאים עצמך לטבע, אולי זה לא יהיה רק מביך. אתה עלול לגרום לאסונות טבע. בחדר אתה עלול לגרום בלגן אבל אף אחד לא ימות מזה. הנה כי כן, תאטרון הוא אתר לימוד לחיים.
בסופו של דבר, העיצוב של אותו במאי היה נכון לאירוע שהוא תכנן להעלות בחדר וההצגה עברה בהצלחה. אפשר להתאים את המקום לצרכים שלנו ואפשר להתאים את עצמנו למקום. אני מעדיף את האפשרות השנייה: להתאים את עצמנו.
שלכם באהבה,
אמיר
פרידנסרייך הונדרטוואסר, "אתה אורח של הטבע. נהג בהתאם”: