האיגרת השבועית

מונודיא 2008 - ערב מונולוגים-דיאלוגים מתחברים למחזה, בביצוע בוגרי תיאטרון החדר. טכנולוגית - כל כך טוב לה בהיי-טק שבא לבכות. שרון שלומי כתבה, ביימה ומשחקת. גיא דוידי צילם וערך.

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

(משך קריאה משוער: 3 דקות)

במאי ביקש להציג מחזה בתיאטרון החדר. קבענו פגישה, הוא בא, נכנס לחדר ואמר שהוא צריך להיות עכשיו עם עצמו ולהתרכז. יצאתי כדי להניח לו להתרכז. לאחר שעה ארוכה הוא הזמין אותי להיכנס אל החדר כדי לראות כיצד עיצב את המקום. נכנסתי ונתקפתי הלם. לא הכרתי את החדר. כל רהיט וחפץ שהיו על מקומם, נעלמו ממקומם והוצבו בפינה אחרת. המקום נראה לי בלגן נוראי חסר צורה. הבמאי הבחין במבוכה שלי ושאל בדאגה מה דעתי על העיצוב שלו. אמרתי שאני בהלם. הוא נדם. רציתי להרגיע אותו ואמרתי ש"הסידור הזה נראה מעניין מאד ואני צריך להתרגל אליו". נשמתי נשימה עמוקה והבנתי שאני צריך קודם לכול להרגיע את עצמי. 

אדם נכנס למקום חדש. מה ישאל את עצמו?

איך אני מתאים את המקום הזה לצרכים שלי? או:

איך אני מתאים את עצמי למקום הזה?

התשובה על כך מלמדת על השקפת עולם.

אסונו של הטבע העולמי הוא שאדם שואל את עצמו איך הוא מתאים את הטבע לצרכים שלו, במקום לשאול את עצמו איך להתאים את עצמו אל הטבע. הטבע הוא מקרו-קוסמוס. תאטרון הוא מיקרו. כאן ניתנת לנו האפשרות לבחון התנהגות אנושית בסביבה מוגנת. אחר כך נביא את הידע הזה לעולם. 

בתיאטרון הקלאסי שיש בו במה, אחורי קלעים, אולם וכן הלאה, ישנם חוקים ידועים ובדוקים, הלכות ותקנוני פעולה ואלו מקצרים תהליכי הקמה של אירוע בימתי. תיאטרון קלאסי הוא לא "מקום". הוא "חלל". כלומר, חלל הוא אתר אדיש למוצג בו. היום מציגים בו "המלט", מחר "גבירתי הנאווה". ב"מקום" אי אפשר להציג כל דבר.

תאטרון החדר ולמעשה כל אתר אחד מלבד התאטרון הקלאסי, הוא "מקום". כלומר אתר בעל אפיונים וצורות תנועה ותנוחה משלו בלבד. אם אתה מתאים עצמך למקום, הוא משתף אתך פעולה והופך להיות שותף מובהק ביצירה, דמות ביצירה. אם אתה מתאים עצמך לתאטרון הקלאסי, גם הוא ישתף אתך פעולה, אבל לעולם לא יהיה שותף ליצירה. לעולם לא יהיה דמות ביצירה. אולם תאטרון קלאסי יישא את היצירה בסבלנות אבל לעולם יישאר אדיש לה.

בחדר עליך להתאים את עצמך לאתר שהוא "מקום". כי אם תשתולל, אתה עלול להגיע למצבי מופע מביכים. כמובן שזה משל לחיים. אבל בחיים, אם לא תתאים עצמך לטבע, אולי זה לא יהיה רק מביך. אתה עלול לגרום לאסונות טבע. בחדר אתה עלול לגרום בלגן אבל אף אחד לא ימות מזה. הנה כי כן, תאטרון הוא אתר לימוד לחיים.

בסופו של דבר, העיצוב של אותו במאי היה נכון לאירוע שהוא תכנן להעלות בחדר וההצגה עברה בהצלחה. אפשר להתאים את המקום לצרכים שלנו ואפשר להתאים את עצמנו למקום. אני מעדיף את האפשרות השנייה: להתאים את עצמנו.

שלכם באהבה,
אמיר

פרידנסרייך הונדרטוואסר, "אתה אורח של הטבע. נהג בהתאם”:

(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

(משך קריאה משוער: 5 דקות)

18. משפטים: שמות כ"א - כ"ד

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (משפטים: שמות כ"א 1).

תקציר הפרשה הקודמת, יתרו: טקס מתן תורה על הר סיני הוא אירוע דרמטי רב-פעלולים, כיאה לרגע המסמן נקודת מפנה בהיסטוריה העברית. בעשרת הדיברות המוצגות שם מובאת תמצית החוויה האמונית היהודית.

"אנכי יהוה אלוהיך" (יתרו: שמות כ' 2), הוא המרחב שבו נעה האמונה באל אוניברסלי אחד והוא מקור התוקף לארגון החברה. "זכור את יום השבת לקדשו" (שם: כ' 8) הוא המסמן של גבולות ההתנהגות היהודית. יש זמן שבתוכו יש גבולות לעשייה ואי עשייה.

"לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. לא תענה ברעך עד שקר. לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" (שם: כ' 13-14) מסמנים את עקרון הבחירה שבין טוב לבין רע. אלו חוקים שבין אדם לחברו ולרכושו והאישה, כמו גם העבד, הם רכוש כמו השור והחמור.

לא במקרה מציירים את עשרת הדברות בשני טורים. "אנוכי אדוני אלוהיך" נמצא בראש הטור האמוני, טור האמונות ודעות הדורשות טיעונים שיחזקו את תקפותן. למשל: "אנוכי אדוני אלוהיך" מדוע?: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". "לא תרצח" נמצא בראש הטור התחיקתי, שאינו דורש טיעונים מחזקים משום שמדובר בחוקים אוניברסליים בעליל, נכון לרגע כתיבתם והם הכוללים את כל בני האדם באשר הם...

... בעקבות כיבוש הארץ, בין אם אכן התרחש מבחינה היסטורית או רק משל היה, נוצרת בארץ כנען תרבות מורכבת. העברים שואפים לפולחן האל העברי כתרבות מרכזית רשמית ובמקביל מתקיימות תרבויות המחתרת של עמים כבושים. עמים אלו ממשיכים לקיים את פולחני האלים המקוריים שלהם. במילים אחרות: בשלטון העברים, יהוה הוא האל הקואליציוני בארץ כנען וסביבו פועלים האלים האופוזיציוניים של העמים הכבושים. האל העברי, כפי שהוא בא לידי ביטוי במקרא, אינו סובל מתחרים. הוא מתייחס לאלים האופוזיציוניים-אלטרנטיביים ביחס של דחייה, כעס ושנאה ומדי פעם הוא מצווה על השמדתם. ככלל, המקרא רצוף בהוראות חוזרות ונשנות של האל העברי להשמדת האלים המתחרים. לא ממש אל סובלני? כאז כן היום, דבר האל הוא התירוץ והשליטה במשאבי הארץ ורכושם של הנתינים, הם המטרה. בפרשת משפטים נאמר: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על-פיך" (משפטים: שמות כ"ג 24), וכן: "...ולא תעשה כמעשיהם כי הרוס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם" (שם: כ"ג 24), או: "לא תכרות להם ברית" (שם: כ"ג 32).

הכיבוש המיתולוגי של הארץ בידי העברים, הוא, אם כן, נקודת ציון דרמטית במערכת היחסים שבין האלים השולטים בה. לא עוד יחסי שלום או מלחמה בין אלים שווים במעלתם, אלא הכרזתו של האל העברי כאל יחיד, שכביכול, מוציא אל מחוץ לחוק, את כל האלים האחרים. הסיבה ההיסטורית היא פשוטה. כפי שנאמר כאן כבר בעבר, רוב אלי כנען הם אלים מקומיים ומקצועיים: עשתורת, היא אלת היופי, המלחמה, הפריון והתשוקה ומגינת הבית אבל גם במגוון תפקידיה אלה היא לא אלה כוללת. שלחין הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים ואל המרווה את פני האדמה, אבל גם הוא, על כל מכלול תפקידיו לא אל כולל וכן הלאה. הופעתו של יהוה היא שינוי מהפכני: אל טוטליטרי אחד אשר "מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו, 3) והוא ממלא את כל התפקידים האלוהיים.

תפקידו של אדם-יוצר הוא להבין את מערכת היחסים הזאת ולקבוע את עמדתו האישית: האם הוא מקבל על עצמו את עקרון המוחלט, עקרון הטוטליות, הבא לידי ביטוי בריבונותו של אל יחיד ופועל יוצא מזה – תפיסה חד ממדית של העולם. או שהוא מוכן לקבל על עצמו את האל כמגלם את המשאלה האנושית הבסיסית, המבקשת לקבל נחמה בשעת מצוקה והבעת תודה בשעת שמחה ולצרכים אלו מבקש האדם לקבוע ש"יש אלוהים!", בין אם אלוהים מתגלם בדמות יהוה, עשתורת, בעל, שלחין, דגון, או ככלל פוטנציאל היצירה באדם.

התפיסה ההתפתחותית של המעגל הפתוח גורסת תהליך דינמי: בשלב ראשון קיימת האמונה המוחלטת בקיומו של אל. רוב בני האדם נמצאים בשלב זה כל ימי חייהם. בשלב השני, שהוא התבגרותו של אדם או עם, מתעורר הספק בקיומו ומתחיל הדיון בתפיסות תרבות אלטרנטיביות. שלב זה גם הוא מאפיין את רוב בני האדם כחוויה מקרית שאינה הופכת לדרך חיים. בשלב השלישי מקבל האדם את עקרון התנועה שבין הספק לאמון ומוכן לחיות את חייו בתנועה זו, יחד עם הידיעה, שיש בה יותר משמץ של הוויה טראגית, שבכל מקרה, דמות האל היא יצירה אנושית. מדוע זו חוויה טרגית? כי יש בה מרד בגורל האדם כפי שהוא מוגדר על ידי מעצבי "הסדר הטוב" ועל כן היא חוויה אופוזיציונית מעיקרה. מעטים יהיו מוכנים לקבל על עצמם אפשרות זו. בלי ספק היא דורשת חוסן נפשי.

- על זה אתה תמיד מדבר?

- כן, חנה, גם על זה אני תמיד מדבר.

(העברה: חנה טסלר)

אכן הסמל החדש של אוניברסיטת תל אביב, מכוער להחליא והולם תפיסה אופנתית בורחת ממסרים פשוטים וברורים. תגובת סמנכ"ל השיווק: "הם יתרגלו". נראה שגם סמנכ"ל זה הוא בוגר צבא כיבוש כלשהו: גס רוח ומתנשא. עצומת אנשי האוניברסיטה המוחה על הסמל ומבקשת להחזיר את הסמל הישן - כאן.

אולי יש שם משהו בשבילך.

מעבר לדף אודישנים דרושים

היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

40 ₪. טל': 03-5171818, 054-524-2461, 052-340-1478

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה ליוצרים ולכולם. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 5.2.2016, בשעה 16:00, בחדר

20 ש"ח כולל כיבוד. רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

ריקוד היערות

הפקה חדשה של הבמה לתיאטרון אפריקאי-ישראלי (ע"ר)

מאת ווֹלֶה שׁוֹיִנְקָה Wole Soyinka

לרגל יום הולדתו ה-80 של המחזאי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1986.

בימוי: ד"ר יפה שיין שוסטר.

עברית: אברהם עוז, ליהיא ברזל-מלמד. מוסיקה: מילו-פרדריק דרבו.

הפקה: עלמוורק איילה.

סיפור שעניינו בעשיית צדק ובסגירת מעגלים. האמצעי האמנותי דרכו מעביר המחזאי את המסר הוא גלגול הנשמות, ברוח שבט היורובה שממנו הוא בא. המחזה משקף את העוצמות ההרסניות הטמונות בהיעדר השוויון בין בני האדם. 

40 ₪, מוצ"ש, 5.3.2016, בשעה 20:30, תאטרון החדר.

טל: 054-657-0300, 054-656-8955

מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)