אחת מהסצנות היפות ומכמירות הלב בקולנוע ההוליוודי המסחרי: 1950, "שדרות סנסט", תמונת הסיום. נורמה, כוכבת מן העבר, מטורפת אבל עדיין מלכה, בדרכה אל הכלא. המילים האחרונות שלה, הפכו אייקון גלובאלי לכל שחקן ושחקנית ביקום הזה: "מיסטר דה-מיל, אני מוכנה לקלוז-אפ שלי!"
"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר) |
  |
|||||||||||||||||||||||||
