"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

"ויאמר משה אל העם, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית העבדים".

 

ניסן הוא חודש הפריחה המתחדשת. חג הפסח הוא חג החירות, אביב הטבע ואביב האדם.

על כך כבר נאמר שהזמן שבו מתקיים שחרור עמים מעול דיכוי הוא: "אָבִיב הָעַמִּים"

(כינוי למאבק לחירות שבא לידי ביטוי בשורת מהפכות בכמה ממדינות אירופה

בשנים 1848-1849)

 

אמר רבי משה אלשיך:

"אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר. כי כפי שהשׂאוֹר מחמיץ את העיסה,

כך היצר הרע מחמיץ ומפסיד את האדם ומחטיאו, ועל כן חלה עליו חובת ביעור יצר הרע. ומהו לאור הנר? כי הנר היא הנשמה, ואור הנמשך מן הנר הוא היצר הטוב.

ומהו שבודקים בחורין ובסדקין? בכל מצפוני ליבנו וּבְמַחֲבוֹאוֹת פְּנִיוֹתֵּינוּ."

 

עבדות וחירות - כל אדם נושא אותן עימו תמיד.

על כל אדם מוטלת החובה לדעת מהי עבדוּת ומהי חירוּת ומוטל עליו לבחור בין זו לזו.

על כל אדם מוטלת חובה טבעית

להיות שופט לעצמו, רואה בעיניו, מתבונן בְּבִינתוֹ ושואל:

כיצד אני משחרר את עצמי מדיכוי? כיצד אני משחרר את זולתי מדיכוי?

דיכוי עצמי סופו שהוא מביא לדיכוי הזולת, ודיכוי הזולת מביא לדיכוי עצמי.

חשיפת הדיכוי היא תנאי הכרחי בדרך למימושה של חירות.

 

אמר רבי זוּסְיָה מְהאנִיפּוֹלִי:

עיקרה של חירות שאין בה התנשאות וגאווה. החמץ מתנפח, לפיכך אין בו חירות

המצה אינה מתנשאת ואיננה מתנפחת, לפיכך היא סמל לחירות.

 

האדם-היוצר, אשר בתוך עמו הוא יושב, הוא השׂאוֹר שבעיסה

האדם היוצר הוא הנר והיצירה היא אוֹר הנר

לפי שהיוצר נותן ביטוי לעצמו

ועושה לתיקון עצמו והעולם