הטקס האלטרנטיבי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה - מתחיל עכשיו.

הטקס השמונה עשרה. 18. ח"י. מי יודע אם לא ימות השנה - הטקס.

מי יודע אם בשנה הבאה הטירוף לא יהיה כל כך גדול, עד כי המקום הזה יוכרז בלתי חוקי והמשתתפים בטקס הזה, לא יאכלסו את החדרים במתקן הכליאה בחולות.

תראו, עשיתי בגרות ביולוגית וקיבלתי ציונים מצוינים. רק תעודת בגרות לא קיבלתי. בגלל היסטוריה. לא הצלחתי ללמוד היסטוריה. בשנים האחרונות אני דווקא מתגאה בפרט הזה. אני מרגישה שלא הצליחו לגרום לי לבזבז את הזמן. מה הטעם ללמוד היסטוריה אם ממילא לא לומדים ממנה כלום?

הנה, לאט אבל בטוח מחוקקים לנו שוב את חוקי הרייך, סליחה, אסור להשוות, חוקי האפרטהייד, אופס! I did it again.

אנחנו בישראל. להמציא שיטת רשע משלנו - זה הכי ישראלי בעיניי:

"חוק הנאמנות בתרבות!" כפיים.

"חוק העמותות!" שימו לב, הסימון אינו טלאי צהוב, אז אני לא נופלת פה בפח ההשוואה. כי אסור...

"חוק הנורמות!" שקובע שזה נורמלי להתעלל ולירות במישהו כי הוא ערבי וברור שהוא לא "הילד של כולנו!"

וההסתה והשיסוי והאמירות נגד אזרחים, נגד בית המשפט העליון, נגד נשים, נגד הומואים, נגד כל מי שיש לו דעה חופשית. כל זה קורה עכשיו. ואם יש אזרחים שלא מעודדים וצוהלים נוכח כל הטירוף הזה - אז יש שקט!

מה היה שם, באירופה של שנות השלושים, שהתיר את דמם של היהודים, ההומואים, השחורים, המוגבלים, הצוענים וכל מי שהעז לחשוב אחרת?

אומרים לנו שאסור להשוות. אבל ראבאק! אתם הופכים את זה לממש קשה.

אז כן, הטקס האלטרנטיבי ליום השואה, מיסודם של שהרה בלאו ואבי גיבסון בראל, מתחיל עכשיו. גם השנה יעלו עשרה דוברים שיציירו לנו תמונת זיכרון של השואה בעיני ישראלים בשנת 2016.

(שרית וינו אלעד)