בתנאים הקיימים היום במדינה הזאת, לדבר על תאטרון ישראלי כאילו החיים נעים במסלולם הטוב, זהו פשע כנגד האזרחים. הדרך ההגונה היחידה לעסוק היום בתאטרון היא לעשות אותו כלי במאבק חברתי. כל תאטרון אחר מספק בידור להמונים ופרנסה ליוצרים ואפשר לומר שזהו מצב הכרחי. אבל זה לא מצב מספיק. הוא מגלם בתוכו פשע כנגד האזרח: הוא משמר את הסדר הקיים. כל סדר קיים ראוי לבחינה מחדש, על אחת כמה וכמה סדר פגום. (א.א.ׂ)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, במחזה "היטלר")
--------------
"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.
אני רוצה לישון! לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")
--------------
"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?
הפעם אני רוצה
שגם הפשיסט הזה יסבול".
(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
--------------
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
זכות האדם מס' 1: כולנו נולדים חופשיים ושווים
