האיגרת השבועית

ליאון רוזנברג, שחקן, במאי, עורך ומנחה טלוויזיה, מדבר על תקופת לימודיו בתיאטרון החדר והופעתו כשחקן במחזה "נו-אקסיט" במסגרת הצגות החדר. בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.

יש תאטרון שהוא בידור.

יש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

חכם אחד בא לקהל חסידיו ואמר להם: האם אתם רוצים לחיות חיים טובים יותר? אמרו לו במקהלה: כן! אם כך, אמר החכם, כל אחד מכם ירשום בכל יום חמישה דברים טובים שקרו לו!

הלכו חסידיו ורשמו בכל יום חמישה דברים טובים שקרו להם וראו כי טוב, עד שיום אחד עייפו מלרשום ורק חשבו על חמישה דברים טובים שקרו להם וראו כי טוב, עד שיום אחד שכחו לחשוב על חמישה דברים טובים שקרו להם וראו כי טוב ופתאום ראו כי רע ושוב לא שבו אל החכם שלהם והוא שקע במרה שחורה ותלה את עצמו וחסידיו הלכו לחפש להם חכם אחר שיגיד להם איך לחיות חיים טובים יותר.

בא חכם שני ואמר להם: האם אתם רוצים לחיות חיים טובים יותר? אמרו לו במקהלה: כן! אם כך, אמר החכם השני, כל אחד מכם ירשום בכל יום, לא חמישה דברים טובים, אלא עשרה דברים טובים שקרו לו! הלכו חסידיו ורשמו בכל יום עשרה דברים טובים שקרו להם וראו כי טוב, עד שעייפו ואיבדו תקווה לחיים טובים יותר ונטשו את החכם השני ושוב לא שמעו בקולו והוא עבר לעסקי הפורנו כי שם, אמר, תמיד יש עבודה.

ואז בא חכם שלישי ואמר להם: אַלֶף! אני לא החכם השלישי. אני הדור הבא של החכמים ובדור הבא של החכמים, כולם חכמים ואם כולם חכמים, הרי שאין חכמה זו גדולה מזו, וכל חכם לעצמו יודע בעצמו איך לחיות חיים טובים יותר והכול טוב חוץ מהפגיעה בשלומו ורווחתו של הזולת, במשמעות הרחבה של מושג זה! כך אמר החכם השלישי ואז שתק.

אמרו חסידיו: טוב. זה היה אלף! ומה בית? אמר החכם בן הדור הבא, אין בית! אבל אם תבואו מחר אגיד לכם דבר. התייעצו חסידיו ומינו לעצמם ראש לחסידים והוא פנה אל החכם בן הדור הבא ואמר לו: אלף! אנחנו כבר לא חסידיך, ובית! כל הסיפור הזה גדול עלינו וכבר מזמן יצא מפרופורציה, אז תעשה לעצמך טובה ולך למקום אחר כי לנו כבר אין סבלנות לחכמים כמוך. הלך החכם בן הדור הבא למקום אחר ולא נודעו עקבותיו ואחרי שהלך מצאו החסידים בצד הדרך, הודעה חרוטה בעפר, בזו הלשון:

"כי באמת אדם אחד שקול כנגד עולם מלא

ודבר אחד טוב באמת שקול כנגד עולם מלא בדברים טובים".

ואז ידעו כי היה זה המלך המשיח והם החמיצו את בואו, כמו שעשו בכל דור ודור ומיד הכריזו על עפר הדרך אתר קדוש והפקיעו אותו מידי יושבי הארץ ושמו חומה ושומרים חמושים וחתמו על אמנה, שאם יבוא משיח שוב, לא יחמיצו את בואו ואז נשמעה נקישה בדלת.

שיהיו לנו ימים טובים

באהבה,
אמיר אוריין 

מזה זמן מה, ואולי זמן רב למדי, אנשים, בינם לבין עצמם, לא מדברים על ממשות מחייבת. מדברים על שגרת חיים ועל שטויות, ברמה הבסיסית ביותר ונראה להם לאנשים שהם מנהלים שיחות חשובות או לפחות מרתקות. על כן, כאשר פתאום מישהו אומר אמירה חברתית בסיסית ביותר, מובנת מאליה ומקובלת, כי אז אנשים פוקחים עיניים בתדהמה וחושבים: וואהו! איזה אומץ לב!

זו אחת הסיבות לכך שאנשים עדיין הולכים לתאטרון הרפרטוארי התעשייתי הממוסחר. הוא כמובן גם מצונזר ומרוכך ואינו מדבר על הממשי אלא רק על המובן מאליו, אבל אפילו אמירות חברתיות מרוככות ומובנות מאליהן, כאשר הן נשמעות מעל לבמה, גורמות לקהל להתפעל: וואהו! איזה אומץ לב!

הביטו נא בקהל הזה: איזו תמימות קדושה.

איזו אומללות.

(א.א.)

(14.7.1912 - 3.10.1967)

בשנת 1939 צירף וודי גאת'רי להעתקי שיריו את הפסקה הבאה:

"שיר זה מוגן בזכויות יוצרים בארצות הברית תחת הגנת זכויות היוצרים מס' #154085, לתקופה של 28 שנים, וכל מי שייתפס שר אותו ללא אישור שלנו, יהיה חבר די טוב שלנו, כי אנחנו לא שמים קצוץ. פרסמו אותו. כתבו אותו. שירו אותו. ריקדו אותו. עשו לו יודל. אנחנו כתבנו אותו, זה כל מה שרצינו לעשות" (גאת'רי, ויקיפדיה).

אחד מהשירים שהפכו לעמדות חברתיות וגם ההפך נכון - עמדות חברתיות שהפכו לשירים:

"אתם הפשיסטים, כולכם נידונים לכישלון!"

אני לא שחור. זאת אומרת שזה מה שהעולם מכנה אותי אבל זה לא אני. לא יצאתי מהרחם של אימא שלי ואמרתי: הי כולם, אני שחור! לימדו אותי להיות "שחור"...

(העברה: נוני טל)

אולי יש פה משהו בשבילך.

מעבר לדף אודישנים דרושים

היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

הנוסע הסמוי

"משחק ובימוי מעולים, מעניין ומרתק. מיוחד ומומלץ בפה מלא"

(אלי ליאון, מבקר תאטרון, אתר מוטק'ה).

מונודרמה מבוססת על סיפור אמיתי:

רב חובל ישראלי מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי.

כתב: יוסי זיו.

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין.

משחק: יוסי זיו.

מוצ"ש, 30.7.2016, בשעה 20:30 בחדר

40 ₪. טל': 03-5171818, 054-524-2461

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

המשרתים

בקרוב הם חוזרים

בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715

נהג ציירת

מחזה: הלל מיטלפונקט. בימוי: יוסי זיו.

משתתפים: מיכאלה קלי, ברוך גפן.

יום ה', 21.7.2016, 20:30. מוצ"ש, 23.7.2016, 21:00

בית קלי, רחוב וילקומיץ' 13/א רחובות.

להזמנות: טל', 052-355-3078,  054-524-2461.

ההצגה מתקיימת בנוף המקורי של המחזה: חצר הבית.  

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה לכולם. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן",

נושא על הפרק, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק קטעים חדשים שלהם

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

מנחה: אמיר אוריין.

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 22.7.2016, 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

מונולוגים לשחקנים/ות:

לקבלת קובץ מונולוגים: (הדוא"ל שלנו)

בתנאים הקיימים היום במדינה הזאת, לדבר על תאטרון ישראלי כאילו החיים נעים במסלולם הטוב, זהו פשע כנגד האזרחים. הדרך ההגונה היחידה לעסוק היום בתאטרון היא לעשות אותו כלי במאבק חברתי. כל תאטרון אחר מספק בידור להמונים ופרנסה ליוצרים ואפשר לומר שזהו מצב הכרחי. אבל זה לא מצב מספיק. הוא מגלם בתוכו פשע כנגד האזרח: הוא משמר את הסדר הקיים. כל סדר קיים ראוי לבחינה מחדש, על אחת כמה וכמה סדר פגום. (א.א.ׂ)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

--------------

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

זכות האדם מס' 1: כולנו נולדים חופשיים ושווים