(נשלח אלינו כהצעת טקסט לקליפ)
אני אומרת לה, את גדולה!
היא אומרת לי, ספרי לי משהו שאני לא יודעת.
אני אומרת לה, לא מה שאת חושבת, התכוונתי לכתיבה שלך!
היא אומרת, ככה תמיד אומרים לי.
אז מה יהיה? אני שואלת.
נאכל איזה בורקס? היא שואלת.
למה? אני שואלת, כי זה לא אשכנזי ולא ספרדי?
לא, היא אומרת, כי זה גם וגם.
עוד פעם ניצחת אותי, אני אומרת לה, ועוד פעם יש לך המילה האחרונה.
זה בא לי טבעי, היא אומרת.
הולכת על זה, אני אומרת, בורקס. נאכל הרבה בורקס ונהיה עוד יותר גדולות.
סחתין, היא אומרת.
עוד פעם הייתה לה המילה האחרונה.
שתי נשות תקשורת. דמיוני. אם הן היו קיימות במציאות והן לבטח קיימות, אז מי הייתה יכולה לומר את השטויות הללו למי ולמה? הפותרים נכונה לא יקבלו שום פרס כי תראו במה שאני מתעסקת בחגים, כאשר מיליוני בני אדם סגורים, כלואים, בערים ובכפרים שלהם ולא יכולים לצאת ולבוא ולחלקם גם הפסקנו את המים הזורמים, רק כדי שאני אוכל לחגוג את ראש השנה של השבט השולט שלי?
(נכתב בעילום שם. - "מדוע?" - "מדוע?! איפה אתה חי?! כי חיי יקרים לי בייבי!")
