יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית

כי כל תנועה בחלל היא כרפרוף פרפר אי-שם)

"אנשים מגיעים לסוף חייהם ומגלים שהם לא באמת חיו" - משפט בנלי. לאחרונה שמעתי אותו באינטרנט. שם יש כל מיני משפטים. טובים ורעים. חכמים וטיפשיים. זה משפט לא נכון. רע. מטעה. מה שכביכול גילו אנשים אלו אינו תגלית אלא מפלה של רגע שתלויה במצב הפסיכו-פיזי, במזג האוויר, בגירוי חיצוני חולף כי מישהו שאמר משהו שגרם לדיכאון או משהו בתוכי העלה מתוך הזיכרון, רגע של כישלון. דברים חולפים. לא אמת מחייבת, אלא שקר דמגוגי נורא ואיום. מכאן והלאה פתוחה הדרך לדיכאון או לתסכול. כדי להתגבר על מצב נורא כזה, דרוש רק לסובב מתג תודעתי.

כל מה שעלינו לעשות הוא רק להביט אחורה בזמן ולציין לעצמנו – וגם לאחרים שמוכנים לשמוע, או לרשום את הדברים כתזכורת לעצמנו ביומן – את אחד מהדברים היפים, או הטובים שעשינו, או דבר טוב או משמעותי אחד לרגע אחד לפחות בחיינו. דבר אחד מספיק. לא תמיד קל להיזכר. אבל זה לא קורה בגללנו, אלא בגלל הקולות האחרים שאינם שלנו באמת, שחוסמים את הדרך לגאולה. החיים האלה הם עכשיו שלנו ואפשר להיזכר. אם לא עכשיו, בעוד רגע. אפשר לעשות זאת בכל רגע שנהיה מוכנים לכך.  

אפשר עכשיו. אפשר אחר כך.

כי עשינו דברים טובים רבים. יש רק לנקוב בשמם ולזכור אותם לרגע.

לא מבקש מכם לקפוץ מהמיטה או מהמושב או מכל מקום אחר שבו אתם נמצאים עכשיו ולרוץ ולהגשים את עצמכם. מדוע? בגלל שתי סיבות:

הסיבה האחת היא שכבר עשיתם זאת. כבר הגשמתם לפחות משאלה אחת. אתם רק צריכים להעלות מהזיכרון שעשיתם דבר אחד טוב בחייכם. זה מספיק לרגע זה.

הסיבה השנייה היא בגלל שפשוט לא תקפצו מהמיטה או מהמושב שלכם ולא תלכו להגשים את עצמכם רק בגלל שאמרתי לכם לעשות זאת, כידוע, זו מין תכונה אנושית שטבועה בנו. אנחנו לא אוהבים לעשות דברים שאמרנו לנו לעשות רק בגלל שאמרו לנו לעשות אותם. לא באתי להקפיץ אף אחד ממקומו. לא לשכנע אף אחד.

באתי לספר. להזכיר.

להזכיר דבר שאנחנו יודעים אבל לא ממש זוכרים ברגע של שעמום או מצוקה: אנחנו הרבה יותר טובים ממה שאנחנו חושבים על עצמנו. אנחנו הרבה יותר טובים ממה שאומרים עלינו ולנו.

אומרים לנו:

לכו! קומו! תעשו! תקפצו! תתחרו זה בזה! תנצחו זה את זה! תשיגו! תשיגו עוד!...

לא! לא צריך. ממש לא צריך. אלו אינם הקולות שלנו. אלו קולות של אחרים.

על כן, לפחות נעשה הפסקה קלה במרוץ הרדיפות חסר תכלית הזה. הזיזו את הקולות האחרים הצידה ולרגע אחד שימו מבטכם בנקודה אחת לפניכם והיזכרו. עשיתי דברים רבים וטובים בחיי והנה אחד מהם. זה עשוי להוביל אותי למעשה טוב נוסף. זו המשמעות הפשוטה והנשגבה של תיקון.

שיהיו לנו ימים טובים, אמן.

בפעם הבאה עלינו לטובה: להמציא דבר טוב...

שנה טובה!

שלכם באהבה,

אמיר