(נכתב ביום א', 6.11.2016)

שוכני העצים – מין פרימיטיבי של אדם, בטרם ירד מהעצים אל המערות ואל הנקיקים – ישבו על העצים, התגרדו, לעסו במבה, השתגלו מול הטלוויזיה והיו משועממים. פתאום קם שוכן עצים אחד צעיר ששמו מומו, לימים עיתונאי צמרת ידוע ואמר: בואו נבחר לנו מנהיג! מה זה מנהיג? שאלו שוכני העצים. זה כמו אצל הפילים, אמר מומו, יש להם פילה אחת שהולכת בראש המחנה. בסדר, אמרו לו, גם לנו יש בחורות שמביאות אוכל וכל מיני. לא, אמר הצעיר, מנהיג זה מי שאומר לנו מה לעשות.

למה שיגיד לנו מה לעשות? שאלו. כי אנחנו לא יודעים מה לעשות, אמר מומו, אתם יודעים מה לעשות? לא! בגלל זה צריך מנהיג שיגיד לנו מה לעשות ואנחנו נביא לו אוכל והוא ישמור עלינו.

אוכל? אמר קוקו השמן, טוב, אז אני מוכן להיות מנהיג.

גם אני! אמר פופו הבריון הגדול

גם אני! אמר גוגו הגדול, שהיה גם בריון גדול וגם נוכל גדול.

ואז כולם צעקו שהם רוצים להיות מנהיגים והתחיל בלגן וצעקות ומכות ויצא הרבה דם ושוכני העצים, גברים ונשים נפלו מהעצים מוכים ופצועים וגם מתים. רק גוגו הגדול, שהיה גם בריון גדול וגם נוכל גדול, נשאר לעמוד על רגליו. האחרון שנשאר עומד – מנצח, אמר גוגו הגדול וכולם נשאו אותו על כפיים והשתחוו לו.

איך עשית את זה? שאל אותו מומו שעכשיו כבר היה עיתונאי צמרת ידוע. קודם כל, אמר גוגו הגדול, שמעת איך אמרתי לכולם שאני הכי חזק והכי דופק את כולם? כן. טוב. אבל זה לא מספיק. צריך להגיד להם שאתה הכי אוהב את הילדים שלך. זה מפיל אותם. כי אם אני צריך להיות כמו אבא שלהם, צריך שהם יידעו שאני אוהב את הילדים שלי. אבל אתה שונא את הילדים שלך ומרביץ להם כל יום, אמר מומו, עיתונאי צמרת. זה הסימן הכי טוב שאני אוהב אותם, לא? אמר גוגו, וחוץ מזה לכל המתמודדים שמתי בלה דונה באוכל ונעשו מסטולים ונפלו כמו זבובים בגשם.

זה לציטוט? שאל מומו, עיתונאי צמרת. לציטוט אבל לא לייחוס, אמר גוגו הגדול, לא אכפת לי שתפרסם את זה כי העם איתי בכל מקרה, אבל לא שמעת את זה ממני.

מאז גוגו הגדול ידוע בציבור כמנהיג כי הוא האחרון שנשאר לעמוד ובזכות זה הוא אומר להם מה לעשות ולוקח להם את החתיכות הכי טובות של האוכל. למה? כי הוא צריך כוחות בשביל להילחם בשביל כולם וכל היום הוא שוכב על הגב ומשמין וקורא לבחורות שימצצו לו ואם צעירים מתלוננים על משהו, הוא מארגן מלחמה ושולח אותם להגן על המולדת ולמות מות גיבורים ורק השעמום כמו שהיה.

ומומו, עיתונאי צמרת, חושב לעצמו שיש בעם הזה מנהיגים טובים יותר, שיכולים לעשות למען צמיחה כלכלית והתפתחות תרבותית ושלום, אבל הוא סותם את הפה כי הוא יודע שאף אחד לא יאמין לו כי כולם רוצים מנהיג שהוא אחרון שנשאר לעמוד והוא בריון גדול ונוכל גדול ופסיכופט ורק ככה הם יכולים לסמוך עליו.

שלכם באהבה,
אמיר