הפגיעה הרגשית נתפסת בעיני רבים כצורה
של חבלה הגורמת נזק. בשם הפגיעה הרגשית בני אדם מגיבים באופן רגשי ואינטלקטואלי,
מחוקקים חוקים, משחררים אלימות, יוצאים למלחמות, מוכנים למות בשמה.
האם ניתן לסווג פגיעה רגשית כחוויה
אישית מידית אותנטית, או כהיסטוריה? כלומר, האם זוהי תגובה ראשונית או מותנית בידע
אישי, חברתי, שבטי, לאומי, דתי?
אומרים כי מילים עשויות לעורר עונג או
לגרום לסבל, אבל האם מילים יכולות להרוג? מי שבוחר להניח לסבל לשלוט במעשיו, עלול
לחשוב כך.
אנו מגדירים אותנטי כדבר ראשוני,
חד-פעמי ובלתי ניתן לשחזור. גם כך יש להיות מודע ליחסי הגומלין שבין האותנטי לבין
ההיסטורי, כמו גם ליחסי הגומלין שבין הרגש למחשבה. יכולים לטעון כי כל אותנטי הוא
לפחות מעט היסטורי, וכל תופעה רגשית יכולה להיות גם מחשבתית, אבל כאמור, לצורך
הדיון במה שמכונה "פגיעה רגשית" נוכל לומר כי תגובה אותנטית איננה ניתנת
לקביעה מראש. אם אני יודע מראש ש"הערב אפגע רגשית מהתנהגותו של בן זוגי על
הבמה" - הרי שבזאת קבעתי כי תגובתי לא תהיה אותנטית, אלא היסטורית.
היסטוריה אפשר לקבוע מראש. חוויה
אישית מידית אותנטית - אי אפשר! אולי מבחינת התוצאה ההבדל לא יהיה רב. עוצמת
התגובה החיצונית יכולה להיות שווה לתגובה ההיסטורית, ולתגובה המידית האותנטית. עם
זאת, קיים הבדל: התגובה ההיסטורית מעוצבת במחשבה, וזו המידית והאותנטית מושפעת
בעיקר מתחומי התחושה והרגש.
במקרה מסוים פרסם במאי פגוע, מעל דפי
עיתון, מכתב ארוך ובוטה למבקר תיאטרון, שבו האשימו בכל חוליי התרבות המקומית, בגוף
ובנפש. לאחר מכן העיד אותו במאי: "באופן עקרוני אני מכבד את מוסד הביקורת,
אבל באופן אישי הביקורת שלו פגעה בי, ורציתי לנקום בו ולהשפיל אותו!"
המכתב, שעל פניו יכול היה לפגוע,
ואפילו להוות עילה לתביעת-דיבה, גרם למבקר להגיב בפליאה, ועל פי עדותו המכתב אף
החניף לו: "כיצד זה במאי טרוד בענייניו כמוהו, טורח ומייחד מזמנו היקר לכתיבת
המכתב?"
המבקר התעלם, ביודעין או שלא ביודעין,
מההשפעה הרגשית שיכולה להיות לביקורת על המבוקר, ואילו הבמאי מצדו, ביקש ליצור אצל
המבקר את אותה תבנית תגובה שנוצרה אצלו - תבנית הפגיעה הרגשית האותנטית, אבל הוא
לא יכול הי להבטיח שאכן תתקיים אצל המבקר הפגיעה הרגשית, וודאי לא לנבא זאת מראש!
איננו יכולים לקבוע מראש, כי בכל פעם
שנפגוש בתופעה אחת מסוימת - ניפגע באופן רגשי-מידי. האם אמירה זו: "בכל פעם
שאני רואה את צלב הקרס, אני נפגע רגשית!", יכולה להיות נכונה בכל מקרה? לא. מה
שעשוי לקרות הוא, שלפעמים יתעורר הרגש - כעס, סלידה, שנאה או כל רגש אחר, ולפעמים
תתעורר המחשבה שצלב הקרס הוא סמל מתועב, בגלל שהוא מתקשר למטען חוויות מסוים מאד
לבני תרבות המערב במאה העשרים.
פועל יוצא מכך הוא העיקרון, שפגיעה
רגשית איננה ניתנת לשקילה ולמדידה, ואף לא להשוואה או לכימות. הפגיעה הרגשית של
אדם אינה יכולה להיות ברת השוואה לפגיעה הרגשית של זולתו. פגיעה רגשית גם איננה
ניתנת להעברה אל הזולת ולא לשמש כעילה לפגיעה בזולת.
יוצא הדופן היחידי לכלל זה הוא תחום
האירוע האמנותי. בתחום זה שמורה לכל יוצר או קהל הזכות לפגוע ולהיפגע רגשית, שהרי
זהו תחום מוגן, שיש לפעול בו מתוך שמירה קפדנית על שלומו ורווחתו של הזולת, והוא
תחום הפנטזיה האנושית, שגבולותיו בנפש רחבים מאד.
(אמיר אוריין, ספר המעגל הפתוח, ע'
38-39, בגרסה החדשה)
שוכני העצים – מין פרימיטיבי של אדם, בטרם
ירד מהעצים אל המערות ואל הנקיקים – ישבו על העצים, התגרדו, לעסו במבה, השתגלו מול
הטלוויזיה והיו משועממים. פתאום קם שוכן עצים אחד צעיר ששמו מומו, לימים עיתונאי
צמרת ידוע ואמר: בואו נבחר לנו מנהיג! מה זה מנהיג? שאלו שוכני העצים. זה כמו אצל
הפילים, אמר מומו, יש להם פילה אחת שהולכת בראש המחנה. בסדר, אמרו לו, גם לנו יש
בחורות שמביאות אוכל וכל מיני. לא, אמר הצעיר, מנהיג זה מי שאומר לנו מה לעשות.
למה שיגיד לנו מה לעשות? שאלו. כי אנחנו לא
יודעים מה לעשות, אמר מומו, אתם יודעים מה לעשות? לא! בגלל זה צריך מנהיג שיגיד
לנו מה לעשות ואנחנו נביא לו אוכל והוא ישמור עלינו.
אוכל? אמר קוקו השמן, טוב, אז אני מוכן
להיות מנהיג.
גם אני! אמר פופו הבריון הגדול
גם אני! אמר גוגו הגדול, שהיה גם בריון
גדול וגם נוכל גדול.
ואז כולם צעקו שהם רוצים להיות מנהיגים
והתחיל בלגן וצעקות ומכות ויצא הרבה דם ושוכני העצים, גברים ונשים נפלו מהעצים
מוכים ופצועים וגם מתים. רק גוגו הגדול, שהיה גם בריון גדול וגם נוכל גדול, נשאר
לעמוד על רגליו. האחרון שנשאר עומד – מנצח, אמר גוגו הגדול וכולם נשאו אותו על
כפיים והשתחוו לו.
איך עשית את זה? שאל אותו מומו שעכשיו כבר
היה עיתונאי צמרת ידוע. קודם כל, אמר גוגו הגדול, שמעת איך אמרתי לכולם שאני הכי
חזק והכי דופק את כולם? כן. טוב. אבל זה לא מספיק. צריך להגיד להם שאתה הכי אוהב
את הילדים שלך. זה מפיל אותם. כי אם אני צריך להיות כמו אבא שלהם, צריך שהם יידעו
שאני אוהב את הילדים שלי. אבל אתה שונא את הילדים שלך ומרביץ להם כל יום, אמר
מומו, עיתונאי צמרת. זה הסימן הכי טוב שאני אוהב אותם, לא? אמר גוגו, וחוץ מזה לכל
המתמודדים שמתי בלה דונה באוכל ונעשו מסטולים ונפלו כמו זבובים בגשם.
זה לציטוט? שאל מומו, עיתונאי צמרת. לציטוט
אבל לא לייחוס, אמר גוגו הגדול, לא אכפת לי שתפרסם את זה כי העם איתי בכל מקרה,
אבל לא שמעת את זה ממני.
מאז גוגו הגדול ידוע בציבור כמנהיג כי הוא
האחרון שנשאר לעמוד ובזכות זה הוא אומר להם מה לעשות ולוקח להם את החתיכות הכי
טובות של האוכל. למה? כי הוא צריך כוחות בשביל להילחם בשביל כולם וכל היום הוא
שוכב על הגב ומשמין וקורא לבחורות שימצצו לו ואם צעירים מתלוננים על משהו, הוא
מארגן מלחמה ושולח אותם להגן על המולדת ולמות מות גיבורים ורק השעמום כמו שהיה.
ומומו, עיתונאי צמרת, חושב לעצמו שיש בעם
הזה מנהיגים טובים יותר, שיכולים לעשות למען צמיחה כלכלית והתפתחות תרבותית ושלום, אבל
הוא סותם את הפה כי הוא יודע שאף אחד לא יאמין לו כי כולם רוצים מנהיג שהוא אחרון
שנשאר לעמוד והוא בריון גדול ונוכל גדול ופסיכופט ורק ככה הם יכולים לסמוך עליו.
פנייה זו מיועדת ליוצרים, פרפורמרים, וקבוצות
עבודה שאינם נתמכים באורח קבוע והמשכי המעוניינים להעלות יצירות חדשות בבכורה בפסטיבל
עכו ה-38 הבינלאומי לתיאטרון אחר, שיתקיים בעכו בין ה-7 אוקטובר עד ה-10 אוקטובר
2017 חוה"מ סוכות.
הועדה האמנותית של הפסטיבל מבקשת הצעות
ליצירות השואפות לממש מודל אמנותי שבו ניתן לפתח שפה תיאטרונית מקורית ועכשווית. יצירות
המבקשות לערער על הסדר הקיים ולאתגר את גבולות ההסכמה החברתית, יצירות שבהן הצורה והתוכן
שואפים לעורר דיון חברתי ופוליטי, יצירות הפועלות לשינוי ותיקון מצבו של האדם ויצירות
אופוזיציוניות המהוות אלטרנטיבה הכרחית למרחב הבידורי, יצירות הבודקות את גבולות התיאטרון
מתוך כוונה להרחיב אותם, יצירות בינתחומיות, יצירות המציעות גישה מקורית לחלל תיאטרוני,
לבימוי, ליחסי קהל-מופע, והמבקשות לייצר תהליך עבודה ארוך טווח.
בנוסף, הועדה מחפשת הצעות למיזם אשר יתרחש
בבתים של תושבי העיר העתיקה. מוזמנים יוצרים המעוניינים לחקור אמנותית את המונחים:
בית, מרחב ציבורי ואירוח.
את ההצעות יש להגיש לא יאוחר מיום
31.12.2016 על פי ההנחיות שבטופס ההגשה, שניתן להוריד באתר הפסטיבל. www.accofestival.co.il
להצעות שיתקבלו יוענקו מענקי הפקה וכן ליווי
אמנותי של הוועדה האמנותית והן תוצגנה במסגרת הפסטיבל. האחריות הכוללת להפקת ההצגות
מוטלת על מגישי ההצעות.
هذه الدعوة موجهة
للمنتجين والفنانين والمجموعات الفنية المستقلة والتي لا تتلقى الدعم الماديبشكل دائم ومتواصل والمعنيين في عرض أعمالهم الفنية
الجديدة لأول مرة في مهرجان عكا الدولي للمسرح الآخر والذي سيُقام في مدينة عكا في
ايام عيد العرش عام 2017.
تدعوكم اللجنة
الفنية للمهرجان لتقديم اقتراحاتكم لأعمال فنية تسعى إلى:
- تحقيق نموذج فني يمكن من
خلاله خلق لغة مسرحية أصيلة ومعاصرة.
- أعمال فنية تسعى إلى تقويض
النظام القائم وتحدي حدود المسلمات الاجتماعية.
- أعمال فنية تسعى في الشكل
والمضمون إلى إثارة جدل اجتماعي وسياسي مُجدي.
- أعمال فنية تسعى إلى التغيير
والإصلاح.
- أعمال فنية مناهضة تشكل
بديلاً ضرورياً في الساحة الترفيهية السائدة.
- أعمال فنيةتفحص حدود الإبداع المسرحي من منطلق النية في التطوير.
- أعمال فنية متعددة المجالات،
تستكشف زوايا جديدةفي الفن المسرحي بين الإخراج
والعلاقة بين الجمهور والعمل الفني والتي تطلب خلق سيرورة عمل طويلة المدى.
بالإضافة إلى ذلك،
فإن اللجنة تبحث عن اقتراحات لمشروع فني جديد يحدث في منازل سكان البلدة القديمة وبمشاركة
أصحاب المنازل واستضافتهم. ندعو كل فنان يهتمببحث لمصطلحات مثل، المنزل والحيز العام والإستضافة من الناحية الفنية.
يتوجب على المعنيين
تقديم الاقتراحات في موعد أقصاه يوم 31.12.2016 وذلك وفق التعليمات الموجودة في النموذج
الذي يمكنكم تنزيله من موقع المهرجان.
سيتم دعم الإنتاجات
المقترحة ماديًا وذلك بعد موافقة إدارة المهرجان على إدراجها في برنامجه الفني. وسيتم
مرافقة وتوجيه العمل الفني من قبل اللجنة الفنية وستُعرض خلال المهرجان.
- تقع مسؤولية إنتاج الأعمال
الفنية كاملة على عاتق مقدمي الاقتراحات.
"ביצוע וירטואוזי!"(חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")
"חוויה נהדרת!אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".(יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")
"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".(אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")
"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"(יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)
"הצגת יחיד מופלאה!"(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)
אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.
"דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות'" (מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015).
בעקבות ז'אן ז'אנה. תרגום: עדה בן נחום.
עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015)
בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל
שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג
ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר
ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה
הפקה: "אורתו-דה" - מנהל אמנותי ינון צפריר
40 שח כולל שתיה קלה ומתוקים
יום ו', 18.11.2016, בשעה 10:30 בחדר
טל': 03-5171818, 050-849-7715
"המליאה" של תיאטרון החדר
(צילום: ירון פרידמן)
דלת פתוחה ליוצרים ולכל אחד ואחת. פגישה דו-שבועית נינוחה עם קבלת שבת
"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן",
נושא על הפרק, במה פתוחה
יוצרים יכולים לבדוק קטעים חדשים שלהם
כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות
מנחה: אמיר אוריין.
משך הפגישה: 3 ש' בערך. 20 שח לכיסוי הוצאות, כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478