המאה שהייתה, זו שהווה וזו שתהיה וכנגד כל הסיכויים.
המאה העשרים הייתה זו של האדם המורד, המשתחרר, הממריא אל הכוכבים, באופן פיזי, נפשי ורוחני, האדם האופטימי. המאה העשרים ואחת היא המאה של האידיוטים,
עם קריסת מגדלי התאומים, החלה קריסתו של הקפיטליזם הבינלאומי אבל הוא עדיין לא יודע זאת והוא כבר מתמודד עם הרשע הבא שהוא טוטליטריזם דתי וזה על כנפיו יביא את מועדון הרודנים: טראמפ האמריקאי, פוטין הרוסי, ארדואן הטורקי, נתניהו הישראלי ואחרים.
אנשים יודעים זאת, במודע או שלא במודע ופועלים בהתאם. הם מכינים עצמם לעולם חדש מרושע. לא טוב ככה.
אילו העולם היה תלוי באנשים מן הישוב, הוא כבר מזמן היה נחרב. העולם תלוי ביוצרים. לא בכולם. הוא תלוי באלו שפועלים כנגד כל הסיכויים והם פועלים כנגד כל הסיכויים, הם מחליטים להיות אופטימיים וממשיכים לפעול לתיקון מצבו של האדם, כנגד כל הסיכויים ומבלי לצפות לשינוי לטובה.
השינוי לטובה בוא יבוא בבוא יומו. יום אחד, אחרי הרודנים, תופיע הקשת בענן.
