המסעדה של ניסים נמצאת בקצה האבדון,
תחנה נשכחת של אוטובוסים לצפון.
הוא עובד קשה, הוא אוכל קדחת.
עבריינים מאיימים לשרוף לו את התחת.
אבל ניסים הוא טוב לב ונאחז בציפורניים,
לקוחותיו המעטים אומרים שבחיו כמים
כל חתול בודד יקבל כאן כוס חלב,
כל יד כושלת תקבל כתף וגב.
אז כשניסים מצא ת'גולם, הומלס רועד מקור על סוף דלתו
בלי דברים ואומר הוא הכניסו אל תוך ביתו
הוא גמל אותו מוודקה, מעישון ומסמים
הכניס אותו הביתה כאחד הילדים.
אך בשעת אחר הצהרים של יום שישי אחד
ניסים השאיר את עוזרו הגולם במסעדה לבד
נכנס עבריין והציע פרוטקשן
הגולם אז נכנס לפעולה והתחיל האקשן.
הגולם שחט אותו הרג אותו עם בקבוק של בירה
זרק אותו בתחנת האוטובוס העירה
הגופה שם דיממה את כל דמה הגירה
ואת פני הגופה אמו שוב לא הכירה.
הוא רחץ ידיים ושרף את הבגדים
ובא לארוחת שבת כאחד הילדים
ניסים ראה את העצב בעיניו
והגולם סיפר לו מה עשה עכשיו.
ניסים לעצמו חשב, טוב לא נורא
לא סיפר לאיש, לא הזעיק ת'משטרה.
כשחבריו של העבריין מצאו את הגופה
אז באותו הלילה המסעדה נשרפה.
ניסים נכנס לדיכאון והסתגר בבית
הוא לא ישן ולא אכל אפילו זית.
הגולם אז ניסה לאנוס את בתו
וניסים אז הרג אותו ממש בבעיטות.
הגולם לא נע, קיבל את מותו בהכנעה
וניסים אז הבין כי באה השעה
נגמרו חייו מלאי הסבל
ניסים תלה עצמו מהטוש בחבל.
