יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית

כי כל תנועה בחלל היא כרפרוף פרפר אי-שם)

את השאלה הבאה שמעתי פעמים רבות מדי, מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנה: "איך להרוויח מאמנות, מבלי לוותר על האמת שלך?". משפט מורכב אחד שכולל שני משפטונים, שכל אחד מכיל בתוכו את הטיעון שלו וגם את ביטולו של הטיעון. תרגיל מעניין.

משפטון אחד: "איך להרוויח מאמנות?"

יש לשער שבמילה "להרוויח" הכוונה לכסף וכי מה עוד אפשר "להרוויח" בעולם קפיטליסטי אם לא כסף או שווה כסף? אבל אמנות לא נועדה להרוויח כסף והיא גם לא שוות כסף.

אי אפשר להרוויח כסף מאמנות. היא קיימת כהתרסה בפני המובן מאליו. גם בפני כביכול המובן מאליו שמאמנות אפשר להרוויח כסף.

להרוויח כסף אפשר רק מבידור (ע' ספר המעגל הפתוח, בפרק "מילון" בערך "אירוע קואליציוני או אופוזיציוני", 1998, עמ' 356). אמנות על פי הגדרתה החברתית היא אופוזיציונית ורובו של הקהל בזמן נתון דוחה אותה ועל כן אי אפשר להרוויח עליה כסף וזה בסדר נכון ואפשרי. בידור הוא קואליציוני והסיכוי להרוויח עליו ממון הוא לרוב גדול מאפס. אם את/ה מרוויחים כסף על היצירה שלכם זאת אומרת שבסבירות מתקבלת על הדעת היא קואליציונית וגם זה בסדר, נכון ואפשרי.

משפטון שני: "איך להרוויח כסף מבלי לוותר על האמת שלך?"

זהו סיבוך מורכב מעט יותר אבל ניתן להתרה בקלות יחסית.

על רווחים כבר דיברנו: אמנות לא נכנעת לכסף, בידור שואב כסף ועכשיו נוספה למשוואה גם "האמת שלך"!

יש להדגיש מיד שהכוונה כאן היא תמיד לא ל"אמת" שחושבים עליה, חולמים עליה, שואפים אליה, משתוקקים אליה ואפילו לא ל"אמת" שמצהירים עליה.

לדוגמה: "אני בעד זכויות אדם", אמר מנהיג מדינה הידוע בעולם כפשיסט.

כאן אנו מדברים רק על "אמת" שפועלים על פיה. ובכן, החדשות הרעות הן שלכל אחד יש אמת שהוא מצהיר עליה ויש אמת שהוא פועל על פיה. כמו אותו ראש מדינה שמדבר גבוהה גבוהה על חופש הדיבור ופועל בשקדנות לצמצם אותו.

לכל אחד אמת אחת בבוקר ולפעמים היא משתנה בצהריים או בערב או לאחר יום או יומיים, שנה או שנתיים. לכל אחד ואחת אמיתות פעילות אחדות או רבות. החדשות הטובות הן שהאמת היא כרטיס פתוח שבאמצעותו אדם מן הישוב יכול, לא עלינו, לעשות הרע בעיני אלוהים ואדם, או לעשות הטוב לתיקון מצבו של האדם, כמו בקטע הבא מתוך ספר המעגל הפתוח (ע' שם, עמ' 31):

אני האמיתי

"מהו האני האמיתי שלי? אני לא יודע מהו האני האמיתי שלי. אני מוכרח למצוא את האני האמיתי שלי." - אמר האיש הנבוך וקנה כרטיס אל הקוטב הצפוני.

"זהו האני האמיתי שלך." - אמר לו מוכר הכרטיסים.

"אם כך" - אמר האיש הנבוך - "קח בחזרה את הכרטיס הזה ותן לי כרטיס אל האושר."

"זהו האני האמיתי שלך" - אמר לו מוכר הכרטיסים.

"אם כך" - אמר האיש הנבוך - "קח בחזרה את הכרטיס הזה ותן לי כרטיס פתוח."

"זהו האני האמיתי שלך" - אמר לו מוכר הכרטיסים - "ועכשיו אני סוגר את הקופה הזאת, כי כל הכרטיסים נמכרו."

שלכם באהבה,
אמיר