האיגרת השבועית

סרטון המתאר את 6 היסודות של החוויה האישית המידית והאותנטית, ע"פ "שיטת אוריין - המעגל הפתוח".

יצירה, ניהול אמנותי והפקה רום - טאל לוי ובת-חן הוורדי וקשי - וייב הפקות בע"מ.

מוסיקה מקורית: רז אולשר.

וידאו: קוגמדיה - יוגב עזריאל ורועי מנדלוביץ'.

ביצוע: טאל לוי

טאל לוי כתבה את המחקר: "ההיבטים הטיפוליים ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח' - עולם הטיפול במפגש עם עולם הבמה".

יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית

כי כל תנועה בחלל היא כרפרוף פרפר אי-שם)

את השאלה הבאה שמעתי פעמים רבות מדי, מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנה: "איך להרוויח מאמנות, מבלי לוותר על האמת שלך?". משפט מורכב אחד שכולל שני משפטונים, שכל אחד מכיל בתוכו את הטיעון שלו וגם את ביטולו של הטיעון. תרגיל מעניין.

 

משפטון אחד: "איך להרוויח מאמנות?"

יש לשער שבמילה "להרוויח" הכוונה לכסף וכי מה עוד אפשר "להרוויח" בעולם קפיטליסטי אם לא כסף או שווה כסף? אבל אמנות לא נועדה להרוויח כסף והיא גם לא שוות כסף.

אי אפשר להרוויח כסף מאמנות. היא קיימת כהתרסה בפני המובן מאליו. גם בפני כביכול המובן מאליו שמאמנות אפשר להרוויח כסף.

להרוויח כסף אפשר רק מבידור (ע' ספר המעגל הפתוח, בפרק "מילון" בערך "אירוע קואליציוני או אופוזיציוני", 1998, עמ' 356). אמנות על פי הגדרתה החברתית היא אופוזיציונית ורובו של הקהל בזמן נתון דוחה אותה ועל כן אי אפשר להרוויח עליה כסף וזה בסדר נכון ואפשרי. בידור הוא קואליציוני והסיכוי להרוויח עליו ממון הוא לרוב גדול מאפס. אם את/ה מרוויחים כסף על היצירה שלכם זאת אומרת שבסבירות מתקבלת על הדעת היא קואליציונית וגם זה בסדר, נכון ואפשרי.

 

משפטון שני: "איך להרוויח כסף מבלי לוותר על האמת שלך?"

זהו סיבוך מורכב מעט יותר אבל ניתן להתרה בקלות יחסית.

על רווחים כבר דיברנו: אמנות לא נכנעת לכסף, בידור שואב כסף ועכשיו נוספה למשוואה גם "האמת שלך"!

יש להדגיש מיד שהכוונה כאן היא תמיד לא ל"אמת" שחושבים עליה, חולמים עליה, שואפים אליה, משתוקקים אליה ואפילו לא ל"אמת" שמצהירים עליה.

לדוגמה: "אני בעד זכויות אדם", אמר מנהיג מדינה הידוע בעולם כפשיסט.

כאן אנו מדברים רק על "אמת" שפועלים על פיה. ובכן, החדשות הרעות הן שלכל אחד יש אמת שהוא מצהיר עליה ויש אמת שהוא פועל על פיה. כמו אותו ראש מדינה שמדבר גבוהה גבוהה על חופש הדיבור ופועל בשקדנות לצמצם אותו.

לכל אחד אמת אחת בבוקר ולפעמים היא משתנה בצהריים או בערב או לאחר יום או יומיים, שנה או שנתיים. לכל אחד ואחת אמיתות פעילות אחדות או רבות. החדשות הטובות הן שהאמת היא כרטיס פתוח שבאמצעותו אדם מן הישוב יכול, לא עלינו, לעשות הרע בעיני אלוהים ואדם, או לעשות הטוב לתיקון מצבו של האדם, כמו בקטע הבא מתוך ספר המעגל הפתוח (ע' שם, עמ' 31):

 

אני האמיתי

"מהו האני האמיתי שלי? אני לא יודע מהו האני האמיתי שלי. אני מוכרח למצוא את האני האמיתי שלי." - אמר האיש הנבוך וקנה כרטיס אל הקוטב הצפוני.

"זהו האני האמיתי שלך." - אמר לו מוכר הכרטיסים.

"אם כך" - אמר האיש הנבוך - "קח בחזרה את הכרטיס הזה ותן לי כרטיס אל האושר."

"זהו האני האמיתי שלך" - אמר לו מוכר הכרטיסים.

"אם כך" - אמר האיש הנבוך - "קח בחזרה את הכרטיס הזה ותן לי כרטיס פתוח."

"זהו האני האמיתי שלך" - אמר לו מוכר הכרטיסים - "ועכשיו אני סוגר את הקופה הזאת, כי כל הכרטיסים נמכרו."

 

שלכם באהבה,
אמיר

"סליחה!" אמרה וקולה היה מתוק ורך. עמדתי על המדרכה ובהיתי בחוויה פנימית שלי. חסמתי את המעבר. היא עצרה מאחוריי. פיניתי לה דרך והיא חלפה על פניי. לא הספקתי לראות את פניה. קולה היה מתוק ורך.

(אמיר)

אולי יש פה משהו בשבילך.

מעבר לדף: אודישנים דרושים

סדר הפסח האלטרנטיבי של תיאטרון החדר

צילום: ירון פרידמן)

הסדר האלטרנטיבי הוא מסורת שהחלה בשנת 2000.

הטקס נועד להיות ציון דרך אל חג החירות. הוא לא נועד להחליף את סדר הפסח המסורתי, אלא להוסיף לו רובד אישי אקטואלי, מנקודת מבטו של אדם-יוצר ככלל ומנקודת מבטם של המשתתפים בו והוא מכיל קטעים מתוך הסדר המסורתי וגם קטעים חדשים.

סדר הפסח האלטרנטיבי מתקיים תמיד ביום שישי שלפני הסדר המסורתי.

סעודת חג מלאה וצמחונית - מובטחת, בזכות המשתתפים: מי שבא לסדר מוזמן להביא מזון או משקה והדבר מוסדר בשיחה אישית בין נציג/ה מהחדר לבין המשתתפים.

השנה מתקיים סדר הפסח של תיאטרון החדר

ביום ו', יא ניסן, תשע"ז, 7.4.2017, בשעה 14:00.

תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

בהזמנה טלפונית בלבד!

טל': 03-5171818, 052-340-1478

בברכת חג חירות שמח!

תיאטרון החדר

 

"המליאה" – דלת פתוחה

(צילום: גיא דוידי)

דלת פתוחה ליוצרים ולכל אחד ואחת.
פגישה דו-שבועית נינוחה עם קבלת שבת

"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן",

נושא על הפרק, במה פתוחה.

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

מנחה: אמיר אוריין.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.
20 שח לכיסוי הוצאות, כולל כיבוד.
הפגישה הבאה:

יום ו', 31.3.2017, בשעה 16:00

תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

 

מונולוגים לשחקנים/ות בדוא"ל שלך

קבלו חינם, את קובץ המונולוגים של תיאטרון החדר.

(קובץ PDF המכיל יותר ממאה מונולוגים נפוצים). כתבו אל הדוא"ל שלנו.

מאיה הובני: מחשבות על שלום

היי אמיר, אני שולחת לך שיר בעקבות המפגש של "מחשבות של שלום" (הקונגרס הישראלי פלסטיני, 17.3.2917, כיכר רבין) ליד השולחן של ספיר הנדלמן בכיכר רבין שהיו בו הרבה מעגלי שיח על פתרונות והתקרבות ותקווה.

ישבתי בשולחן שיעל דיין דיברה בו עם מסיכת חמצן. ובסוף הייתה צריכה ללכת כי "נגמר החמצן כבר, אבל החמצן הפוליטי עוד חי ובועט" כך אמרה. ככה השלום דורש אורך רוח והרבה התמדה ועיקשות ונוכחות ומפגש פנים מול פנים, עין מול עין, לב מול לב. רק ככה ניתן לפוגג את הפחד ולא להאמין לשקרים ולהפחדות של השלטון. זה מדהים איך בדקותיים, פלסטיני וישראלי ימני מתקרבים ומצליחים להבין ולכבד ולראות את הצורך של השני. היה מעניין, פורה, אמיץ מצד הרבה פלסטינים שהגיעו והרבה ישראלים שרוצים ארץ אחרת שפויה ואנושית.

 

שיר אהבה פוליטי לחיי ההתקרבות וסוף לקורבנות.

 

דמיין _ _ 20 / מאיה הובני

 

בוא ניתן את זכות השיבה

לתקווה

ואת זכות התקווה

לאהבה

בוא נרד מהרמה ונעלה

ברמה

נעניק זה לזו ביד רחבה

 

בוא נמצא את המפתח האבוד

על כפות המנעול

ומור ינטף מקצות השרוול

ונחלוץ נעליים

ונחלק

את ירושלים ונוותר על הכל

על הזהב והקדושה

רק נפעם פה אחד

בזהותנו התלושה

 

בוא נקרע את החולצה

זו עם הפסים

ונעלה על נס פזורי שיער

אמיצים וחלוצים

בוא נפיל את החומה

בעצת החכמה

וכשאשק על כתליך  נחשוף בלבב

עיר שירה אחת שלמה

 

בוא נוותר על האגו

ונספר לעולם

על וודסטוק אהבתינו הדלוקה

בוא נשחרר את השטחים

ואת תוכנית החלוקה

 

בוא נרד יחד יחפים למחתרות

עם הורה לצלילי הממטרות

בוא נהיה ילדי פרחים בכל המנהרות.

ונרקוד בשפע

מטר של אורות

 

כי אהבתנו היא פוליטית

או אולי חוצה גבולות

אך רק יפי הנפש יעזו לגלות

 

בוא תקרע מעלי ים דעות מקדם

ונתפלש כך בחולות

החול יזכור את טעמינו

ויטמין זאת במצולות

 

בוא נחיה את האפשרי

בעולם שהוא בלתי

בוא נהיה מהירות אור

בעולם שהוא איטי

בוא תהיה פליטי

ואהיה שארית פליטתך

בוא נהיה שבויים לנצח

בהמנון הסוחף של דמעתי באדמתך

 

בוא נתפור מחדש את טלאי עינינו

ונאחז בפליאה

עד שנהיה משוחררים

מדם דמעה ומזיעה

 

כי אהבתינו היא פוליטית

או אולי חוצה גבולות

אך רק יפי הנפש יעזו לגלות.

(מאיה הובני שטיינמן)

-------------- -------------- --------------

 

טקסט מתוך הצגות תיאטרון החדר:

 

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"מה שלומך, מר סארטר?"

"תודה, טוב. המאבק נמשך. הכיבוש נמשך.

הדיכוי נמשך. המלחמה נמשכת. היצירה נמשכת.

המאבק נמשך. האם הדמויות שלי הגיעו?"

(ז'אן פול סרטר, במחזה "נו-אקסיט")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

היום אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)