"סליחה!" אמרה וקולה היה מתוק ורך. עמדתי על המדרכה ובהיתי בחוויה פנימית שלי. חסמתי את המעבר. היא עצרה מאחוריי. פיניתי לה דרך והיא חלפה על פניי. לא הספקתי לראות את פניה. קולה היה מתוק ורך.
(אמיר)
החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה. |
  |
|||||||||||||||||||||||||
