הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


ארכיון החדר 2007

התיאטרון הקהילתי

(שיחה: ד"ר נפתלי שם טוב ואמיר אוריין)


ד"ר נפתלי שם טוב

אני עוקב אחרי הדיון אודות קואליציוני-אופוזיציוני.

אוסיף עוד כמה מילים משלי לעניין. נראה לי שאפשר לשכלל את המודל שאתה מציע.

המודל הקיים מנסה לענות על השאלה, מהי המגמה הפוליטית של אירוע או גוף מסוים בתרבות. עם זאת ראוי גם לשאול מהו מיקומו של האירוע בתרבות? כך יכול להיות שאירוע הוא קואליציוני אך מיקומו שונה מאירוע קואליציוני אחר. למשל הצגה ב"הבימה" והצגה בתיאטרון קהילתי שונות בהמון מובנים. יתכן ששתיהן קואליציוניות, נאמר, בגלל התמיכה הממסדית בשני גופים אלה. יחד עם זאת, ההבדלים ביניהם עצומים, כולל באמירה שלהם, בין הצגה מסחרית ב"הבימה" לבין הצגה של אנשים החושפים את עולמם האישי והחברתי ומנסים ליצור דיון משמעותי בקהילה שלהם. אין ספק שדיון זה יפוקח על ידי הממסד המתקצב, אך עדיין אלה שתי תופעות שונות ונראה לי שהמודל כרגע עורך צמצום שיצא שכרו בהפסדו. במילים אחרות, לא רק המגמה הפוליטית חשובה אלא גם המיקום של האירוע בתרבות חשוב לא פחות.

 

אמיר אוריין
אני מודה שהמודל הוא נזירי ותובעני וחסר פשרות. בהחלט אפשר למדר כל אחת מהמגמות הנזכרות. אבל המשותף בין "הבימה" לקבוצה קהילתית, לבד מהתמיכה הממסדית, זו המגמה לשמר סדר קיים, לאו דווקא מצד המשתתפים, אלא בעיקר מצד "הפיקוח" כדבריך, ולפעמים גם הרצון לרצות את הקהל. אולי נוסיף לאלו גם שימור צורות בימתיות. בעקבות דבריך אפשר למדר כול מגמה לעצמה. אני מניח שבקבוצה הקהילתית השינוי במגמה של תיקון, עשוי להתרחש ברמה אישית, אבל כך אפשר לטעון ביחס לכל יוצר בנפרד בכל מגמה שהיא.

 

נפתלי

אך בתיאטרון קהילתי יש אופציה לשינוי קבוצתי וקהילתי. יש מקרים כאלה בהיסטוריה של התיאטרון הקהילתי.  מה גם שבתיאטרון קהילתי בחלקו יש שחרור מלרצות את הקהל כי אין מכירת כרטיסים. מה גם שתיקון אישי במסגרת של תיאטרון ציבורי/מסחרי היא מאוד לא פשוטה בלשון המעטה, אם משווים זאת למסגרת של תיאטרון קהילתי למשל. אך בכל מקרה השאלה היא האם אתה מתייחס רק למגמת האירוע, או גם למיקום של בשדה התרבות?

 

אמיר

אכן, יש להניח שבתיאטרון הקהילתי יש אופציה לשינוי קבוצתי וקהילתי כדבריך, ואולי גם ראוי למנות את המקרים האלה: שינוי אישי, תרבותי, חברתי – על פי הסדר הזה.

שינוי במגמה של תיקון קיים גם במגמה הקואליציונית השמרנית, אבל השינויים שם הם כל כך זעירים עד כי זקוקים לעין בוחנת חוקרת, כדי לזהות אותם ברצף זמן ארוך. ואכן, תיקון אישי עשוי להיות נדיר בתיאטרון המסחרי, אף שיש לקבל אותו כאופציה, שתהיה גם תלוית הגדרת התיקון עצמו. המקרה של ריצוי קהל לא בהכרח תלוי במכירת כרטיסים. המודל המדובר עוסק במגמה החברתית הכוללת של האירוע. ושוב, בתוך כל מגמה הייתי שמח לגלות מדורים מתאימים לסוגי האירוע. יש לך רעיון, או אפילו תחילת דרך? למשל, הגדרת התיאטרון הקהילתי במסגרת הקואליציונית?

 

נפתלי

אני חושב שכדאי להגדיר את המיקום של האירוע בתרבות למשל תיאטרון קהילתי נתפס, בצדק או שלא, כשולי בחשיבותו, אך דווקא בשל כך יש בו פוטנציאל גבוה יותר לשינוי בשלוש הרמות במינונים משתנים. לעומת זאת אירוע שנתפס כמרכזי בשדה פוטנציאל השינוי בו קטן מאוד ואופיו לשעתק את הסדר הקיים. הצעתי נובעת מתוך המודל שלך. מה קורה, כמו בהרבה מקרים שבהם יש באירוע מאפיינים קואליציוניים ומאפיינים אופוזיציוניים? למשל תמיכה ממסדית אך צורה ניסיונית, או לחילופין תיאטרון מסחרי כמו הקמצן של מולייר במרוקאית, שמצד אחד נעשה משיקולים מסחריים, אך זהו אירוע שנותן קול לתרבות שנדחקה לשוליים, ועצם, העובדה שהוא בערבית לקהל יהודי, אינו דבר של מה בכך. במילים אחרות: הקואליציוני הוא רחב יריעה כפי שאתה בעצמך הדגמת באיגרת ולכן המיפוי שלו הוא לא פחות חשוב בעיני.

 

אמיר

לאחר בחינת כל מקרה לגופו, כמו גם בתיאטרון קהילתי, אירוע בעל תכנים אופוזיציוניים במסגרת קואליציונית יוגדר כחתרני. מיקומו של האירוע בתרבות תמיד יהיה תלוי מסגרת כוללת. בינתיים, בכל דרך שניסיתי לסובב את המודל, הייתי חייב לבסוף לחזור להגדרות המקוריות. המשתנה של מיקום תרבותי מוצא מקומו במודל הקיים, באופן שבו כול אחת משתי המגמות הפוליטיות תתחלק למדיומים ולז'אנרים, שזהו המקרה הנכון לדעתי.
באשר להבחנות שלך בעניין השינוי - אני מזדהה איתן.

(למידע נוסף: אוריין אמיר, "המעגל הפתוח" ספרית פועלים, 1998)

לאיגרת השבועית של 2010 . 12 . 9