הצטרפו לאיגרת השבועית

הצלחה היא לא מה שאחרים אומרים עליך, אלא היא היכולת שלך להתמיד ביצירה מתוך אמונה בצדקת הדרך.


(נפוליון - חי או מת!)

חיבור חשוב ביותר של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר (ללא הערות השוליים).

 

לטאה מנומרת זינקה מתחת לסלע בבית הקברות הערבי והבהילה ציפור שהצליפה בכנפיה. על הסלע שכבה דינה מתנועת הנוער "מכבי" ועליה נסים. דינה דקיקה, אבל ישבנה אתלטי. השנה היא 1944. בזכרון יעקב הסמוכה עמד גדוד אהרון של תנועת מכבי, לאה ומפוהק, באזכרה השנתית לאהרון אהרונסון, מנהיג תנועת המרי ניל"י, שעל שמו נקרא הגדוד. נסים ודינה ברחו לבית הקברות. הסלע היה דוקרני, דינה דיברה על אהבה ונסים הרגיש ריק. באמצע מעשה האהבה גילה שהוא מבלבל אותה בכלל עם נערה אחרת.

 

נשים חושקות, איזה בור טומאה נפלא ליפול לתוכו. נסים התוודה על כך ביומנו, בשפת הקלישאות של הקולנוע ההוליוודי: "היא שכבה בזרועותי בין הסלעים. נשקתי לה. שפתיה היו בוערות. 'אתה מבעיר אותם,' אמרה. ריק הייתי בתוכי. ובכן, מדוע אני מנשק אותה בכזאת עוצמה ובהתלהבות כזו? מוזר. הסתכלתי בפניה וחשבתי שאביבה בזרועותי. האם כל הבנות דומות בשעה שהן נמצאות במצב אהבני כזה? מסיר הייתי את פני מעליה, מתרחק קצת ומבקשה לחייך. כשחייכה ראיתי את פני דינה. רק אז".

 

מאביבה, שהציצה במפתיע מהפנים של דינה, נסים סלד ממש. בכל פעם שליווה אותה הביתה מפעולה בתנועה ציעפה את עיניה והניפה את שיער הדבש שלה כמו שראתה את ריטה הייוורת עושה בסרט "גילדה", ואמרה: "אני רוצה לתת לך משהו". פעם נעתר לה, כמסופר ביומנו: "לבסוף נשקתי לה. פשוט כדי לצאת ידי חובה. היה נעים, אבל ריק".

 

נסים לועג לעצמו ביומן על מזמוזיו החלולים: "לדעתי יש אהבה. ואני אהבתי. בכל לבי ובכל חום לבי ובכל רעד רגלי ובכל אי-מנוחתי. אך לא אמרתי את העיקר: אהבתי למשך שבוע".

ועם זאת הוא מקווה שיקרה לו מין נס שבו יימהל באישה לא פתיינית: "האהבה אולי הנה האכסטזה שברעיון המטורף שיש עוד אדם בעולם אשר אתה - הוא, והוא - אתה", כתב.  

בגיל תשע-עשרה, ערב גיוסו לנוטרות, כשהשקיף על עמק יזרעאל ממרום מגדל, הרגיש שהוא מתעופף לדרך חדשה שאולי תזמן לו אהבה: "פרפר אני. פרפר השואף לאור... אל תצחק לי, יומני, רוצה אני אהבה ואני מאמין שהיא קיימת בעולם המוזר והנפלא הזה. מחפש אני ומחפש. המחר מלא וגדוש הוא".

 

להט החיפוש לא נטש אותו עד סוף ימיו. אבל עם השנים, כעבור נשים הרבה, נהפך הלהט למין התקף אכסטזה צונן.

 

(המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2010 . 12 . 9