פסיפסים נגלים
ונחשפים
מהססים
חיוורי-פנים
הם נפרשים
לעבר השקיעה
הולכים ונמסים
בתודעה
תמימים
כמו הילדים
אשר יצרו אותם
באהבה
מפויסים
חשים
ברוח הקרירה
הבאה מן הים
ומיטיבה
איתם
אף אחד לא
לא ייגע בהם לרעה
הפסיפסים
הולכים לישון
בשקט ובשלווה.
"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
