הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


באחת עשרה בלילה התנשקנו נשיקת לילה טוב. כיסיתי אותה והתכסיתי בעצמי. הראש כרגיל קדח ממחשבות, אבל באמת ובתמים רציתי לישון. ספר היה מרגיע אותי ומקל קצת על המועקה הזו בראש, כמה זמן רב שלא קראתי ספר לפני השינה, אבל האור מפריע לה. ומכיוון שאינני רוצה להטריד את מנוחתה, אני ממתין כמו סוכן כפול, שתירדם וברגע שהיא נרדמת מדליק את האור.

 

- מה אתה עושה?

- יש לי שיר בראש.

 

ועכשיו קוראים יקרים וקוראות נכבדות, אני חייב להתוודות. אני בן אדם בלתי אפשרי. אני עבד למוזה, עבד למשהו גדול יותר ממני אף שאינני יודע מהו. אני מנסה להנציח תשדורת מלווין ריגול. תשדורת שאינני יודע מה טיבה או אם אי פעם תתממש ביצירה, אבל כאשר מבין סבך המחשבות המתרוצצות מגיע המסר, אני כותב אותו. יש לי מזל שהיא סובלת אותי, במיוחד בלילות, אני בלתי נסבל, משום שלהרף עין הראש חופשי משעבוד לאחרים.

 

- אתה אוהב אותי?

- מובן שאני אוהב אותך.

- אז למה אתה מעיר אותי?

- אני חייב לכתוב.

- אז תכתוב בסלון.

- אבל אני גם מוכרח לשכב.

- אוף איתך.

 

מתנשקים, מתכסים ואז משהו מטריד אותי בסדר היום. שוב אני מדליק את האור, כותב, מחפש את ספר האזרחות. לבסוף אני מוצא אותו מתחת לשולחן בסלון. איך הוא הגיע אל מתחת לשולחן?

 

- לדברים בבית יש חיים משל עצמם, אני אומר לך.

- שוב הערת אותי.

- סליחה.

 

דממה.

ואז אני חש כאילו בעט בי פרד, אבל זו רק אשתי.

 

- אתה ישן?

- מה את רוצה?

- אתה חושב שהבטן שלי גדלה?

 

לשאלות כאלה אין תשובה נכונה, ואת הווייתך כדביל מוחלט אפשר רק לדחות בשאלה נגדית.

 

- למה את חושבת?

- ותראה, יש לי נקודת חן.

- היא הייתה שם גם אתמול.

- אתה בטוח?

- אני בטוח. יש לי זיכרון צילומי.

 

עכשיו כבר ברור שלא נישן עד זהרורי בוקר.

 

- תביא לי מים, ומשהו מתוק, פרי, אה... וקוביית שוקולד.

 

השעון כבר מורה שתיים.

 

- יש לי כאב בטן.

- אני לא מתפלא.

- וכאב ראש.

- גם לי.

- וכאב גב.

- זו תחרות מי יותר מסכן?

- אתה אוהב אותי?

- בטח שאני אוהב אותך.

 

עכשיו אני כבר לא בטוח. איך אני אקום לפגישה מחר?

 

- אני לא יודעת אם לא הטעיתי ילדה אחת.

- היא תחייה. למה את מאמללת אותי?

- תודה רבה באמת.

- לא, תשמעי, היה לי יום קשה, אני רוצה לישון.

 

בנקודה הזו נכנס החתול לראות מה האקשן. לאחר משחק קצר בשוטרים וגנבים, הוא מוצא אחר כבוד מהחדר. אני מחבק אותה עד שנמאס לה ומתגלגל על הצד שלי והולך לישון, רק כדי לגלות למחרת שהיא לא ישנה כל הלילה. החיזיון הזה יעלה שוב מחר עם רדת יום.

---------------------

 

ציטוט

הרב דרוקמן:"להבדיל בין ערבי טוב לערבי רע!"

אילו סימנים נותנים בערבי טוב? הוא יותר יהודי מיהודי. אבל מצינו גם שערבי טוב הוא ערבי מת. מכאן שנו חכמינו שערבי טוב הוא יותר יהודי מיהודי מת, ויהודים מתים זה כבר עניין של סיעות החרדים. מכאן שערבי טוב מצביע ליהדות התורה פעמיים. פעם אחת כיהודי טוב ופעם אחת כערבי מת.

לאיגרת השבועית של 2010 . 12 . 16