הצטרפו לאיגרת השבועית

מתח קל? קחו נשימת אנחה גדולה וטובה וסיימו באנחה קורעת לב. עדיין יש מתח? קחו שוב נשימה אנחה. זה עובד!


איה מתבוננת בתשעת הפרקים שהוציאה מתחת ידה בעשר שנות כתיבת האוטוביוגרפיה שלה. פרק לשנה? נדאגה. בקצב כזה אסיים את הכתיבה על ערש דווי וייפול העט? המחשב? באמצע הכתיבה, כמו שביאליק נפל "באמצע התפילה".

 

מהי ההכללה הנושבת מתשעת הפרקים שכתבתי? כנראה נכר נפשי ופיזי. אחרי חמישים שנה, עמוק בלבה הג'ינג'י, היא לא הצברית שהתימרה להיות מתוך חיקוי והתבוללות. מעולם לא הצלחתי לגדל בלבי צבר קוצני חסין שמש. לבה של איה נכווה שוב ושוב מקרני השמש. נותרתי עולה חדשה, צוחקת איה ומדברת בקול רם במבטא פולני מודגש: אני איה רבין, לא אני רעיה רבין, הייתי ונשארתי עומדת ביום הראשון בבית הספר בבת-ים, בין הילדות הקטנות מכיתה ב', הממששות את כפתורי הסוודר שסרגה בשכר הלנה, השכנה הפולנייה, לפני הנסיעה הגורלית לפלשתינה. תשלחו תפוזים, בקשה הלנה שסרגה את האותיות הראשונות של שם הבנות כקישוט לסוודרים.

 

תחושת הנכר. תחושת הנכר הייתה בי כמעט מלידה, העלייה רק העניקה לה פנים אחרות והיו בה הרבה יתרונות. היא הקלה על איה לשמור ולפתח את ייחודה במעגל המשפחתי יותר מאשר בפולין. לנוכח אם שנעדרת מהבית שעות רבות ואיננה שולטת בשפת הארץ ובחוקיה, התרחקה איה ממשפחתה ת"ק פרסה בעוד אחותה ממשיכה לדבר את שפות הגלות, להתלבש ולהסתרק כפולניה קטנה, נענתה איה לצו הקטגורי של בן גוריון: "עברי דבר עברית!" רק עברית.

 

'רק' באידיש 'סרטן', ואמה של איה ארסית. הלשון חזרה וקיללה מאחרי הגב את כל קולטיה המאכזבים: פקידי סוכנות, פקידי לשכת העבודה ואיחלה להם באידיש שיחלו בסרטן, בנצלה את העובדה שרובם מעדות המזרח.

 

מול הקומיסר העליון, דוד בן גוריון והמרגלת הקטנה שלו, איה, הפכה אמה של איה את הדירה הקטנה בשיכון העולים בבת ים למחלקה אונקולוגית של ממש.

 

בעוד אמי כובשת את הארץ בלשונה ובחריצותה התזזיתית אני התמחיתי שקרים, צוחקת איה צחוק עצוב. העמדת פנים בבית ובחוץ כדי לשרוד בבית ולהתקבל בחוץ. קיום מתוך תחושה שכל רגע איחשף ומה? יוקיעו אותי, יגרשו, יכניסו לבית הסוהר? ולכן בחרתי, לאחר עשר שנות הערצה לשחקנים, תיאטרון ועולם הקולנוע. ללמוד משחק. נרשמתי לאוניברסיטה, תחת פרגול לשונה המצלפת של אימא, שאהיה שחקנית של התיאטרון השרוף בוורשה: "היא תהיה שחקנית בתיאטרון השרוף!" הכריזה לקול צחוקה של משפחת שטיין הוורשאית, שבאה לשחק פוקר ביום שישי בערב, ליהנות מהסטנד-אפ הארסי השבועי שלה. איה נרשמה גם דווקא ללימודים הלא פרקטיים, תיאטרון וספרות, במטרה להפוך את מצבה האקזיסטנציאליסטי למקצוע. כעבור מספר שנים הצטרפה אחותה לאוניברסיטה ללמוד חשבונאות במטרה להיות רואה חשבון. לפחות אחת תהיה "מענטש!", בן אדם!, הכריזה האם בגאווה בסטנד-אפ השבועי.

לאיגרת השבועית של 2010 . 12 . 16