בסוף כל כביש ארוך
גווע עוד הרהור
התלבטויות צונחות על האספלט
מחשבות רצות
לאור הפנסים ועץ רחוק
תופס את המבט
בסוף כל כביש ארוך
ניצבת הבטחה
פרושה פתוחה
כמו כפות תמר
בתמימותה היא משטה בך
שאיש אחר תהיה מחר.
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
