בַּעֲבֻתּוֹת שֶׁל שִׂנְאָה וְאַהֲבָה

קָרַעְתִּי מֵעָלֶיהָ הַהִינוּמָה

הִיא קָשְׁרָה אוֹתִי

וַאֲנִי קָשַׁרְתִּי אוֹתָהּ

הַטַּבַּעַת שֶׁהֶחְלִיקָה עַל אֶצְבָּעִי, הִתְהַדְּקָה

וְהָפְכָה לְשַׁלְשֶׁלֶת בַּרְזֶל

הַטַּבַּעַת שֶׁהֶחְלַקְתִּי עַל אֶצְבָּעָהּ

הָלְמָה אוֹתָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ מְהֻגֶּנֶת

הַחֻפָּה הָיְתָה נְתוּנָה בְּמָצוֹר

שֶׁל נֶאֱמָנֶיהָ וְאוֹיְבַי, אוֹהֲבַי

כְּשֶׁהֻתַּר הַסֶּגֶר, נִשְׁאָר הַקֶּשֶׁר