הצטרפו לאיגרת השבועית

החלום הוא שיר לירי שכתבה אותו הנפש. החלום שואף להשיב את האיזון הנפשי. בתיאטרון החדר אנו עובדים גם עם חלומות ככלי ליצירה.


שחקן גדול, חבר, הלך לעולמו.

השחקן יוסף שילוח (9 ביולי 1941 - 3 בינואר 2011), הלך לעולמו בלילה שבין יום א' ליום ב' השבוע, בגיל 69, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. את עיקר פרסומו קנה שילוח בזכות הופעותיו הבלתי נשכחות בקומדיות קולנועיות, וביניהן "ספיחס", "חגיגה בסנוקר" ו"אלכס חולה אהבה". את תפקידיו המשמעותיים עשה בתיאטרון.

שילוח נולד בכורדיסטאן ב-1941, ועלה לישראל בגיל 9. הוא היה בין בוגרי המחזור הראשון של בית הספר למשחק בית צבי, וב-1964 הופיע בסרטו הראשון, "משפחת שמחון". מאז הופיע בעשרות סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה. בין היתר, הופיע בשלושה סרטים שהיו מועמדים לאוסקר עבור הסרט הזר מטעם ישראל - "השוטר אזולאי" (1970) של אפרים קישון, "אני אוהב אותך רוזה" (1972) ו"הבית ברחוב שלוש" (1973) של משה מזרחי. כן הופיע, בין היתר, ב"חגיגה בסנוקר" (1973), "הצילו את המציל" (1977), "מלך ליום אחד" (1982), "ספיחס" (1983) מסדרת סרטי "אסקימו לימון", "אלכס חולה אהבה" (1986), "לילסדה" (1995) ו"כיכר החלומות" (2001) - סרט שהופעתו בו זיכתה אותו בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. סרטו האחרון היה "ימים של אהבה" שביים מנחם גולן ב 2005.

שילוח הופיע בסרטים רבים שזכו לכינוי "סרטי בורקס", וגילם לא פעם דמויות קומיות, וביניהן קריקטורות של גבר ממוצא פרסי בעל מבטא כבד. לאורך השנים הוא השתתף גם בהצגות תיאטרון, ועסק בפעילות חברתית ופוליטית. הוא נחשב לפעיל בחוגי השמאל, וקרא לדו קיום יהודי ערבי ולשוויון הזדמנויות לישראלים ממוצא מזרחי. ב-1998 קיבל פרס על הישגים מקצועיים מטעם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, וב-2009 בפרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל הקולנוע ירושלים.

אדם-יוצר שהיה פעיל חברתי ונאבק לשלום, לקירוב לבבות ותיקון מצבה של החברה.

יהי זכרו ברוך.

הסצנה האהובה על יוסף שילוח:

לאיגרת השבועית של 2011 . 1 . 6