הרצל בעקבות ברכט - מונולוג
(תיאודור הרצל על המרפסת בבאזל. ידיו כפותות אל המעקה)
בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. לא, לא, לא, הדגש צריך להיות על 'מדינת היהודים', לא על באזל. באזל, זה סתם שם של מקום. ננסה שוב. בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. אבל איפה אני בכל העסק הזה ?! היכן העשייה שלי באה לידי ביטוי ?! ההטעמה חייבת לבוא על 'ייסדתי'. בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. באמת?! זה לא התחיל לפני כן, מבראשית?! ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, נטלה מאיתנו ונתנה להם, נטלה מהם ונתנה ונטלה ונתנה ונטלה וטלטלה - בלאגן אחד גדול! ותאמינו לי, כאן מהמרפסת למעלה רואים הכול, אז בשביל מה לזוז?! הייתי כאן מאז ואני אשאר לעד. אותו סמוקינג אותו צילינדר ו... הזקן כמובן. ידעתי שתגיעו לזה.
- "איך אפשר הרצל בלי זקן?! הרצל בלי זקן, זה לא הרצל!"
תתעוררו! תפתחו קצת את הדמיון! תיכנסו לראש של המחזה. אין כאן אשליה, שום דבר כאן לא טבעי וספונטני, הכול מלאכותי ומסוגנן - זה לא עץ ואין כאן גן, הזוג באמת לא מאוהב, הוא לא הקיא וזה לא דם, זאת לא הצגה, אלו הם החיים עצמם!
הביטו בהם, הביטו בכם, תפקחו עיניים, מבט מלמעלה, אני קורא לכם, אני צועק אליכם, אבל לא שומעים אותי מכאן, אני רוצה לרדת, אבל ידי כבולות, אני מרשה לכם לעלות.
אני צופה בכם. בצדק בראתי אתכם בצלם אחד. ואתם, נלחמים ביניכם על הסכין ועל הרובה והכת, מלחמת תרבות, גזע מין ודת.
הזין של מי ישתבח יותר, יגדל יותר?
ריבונו של עולם, מעשה ידי טובעים בים! חוסו על אימא שלכם - אימא אדמה, כי אני אביה! חוסו עליה! חוסו על אימא שלכם! חוסו עלאמא שלכם! חוסועלאמא שלכם! חוסועלאמאשלכם!
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום.
אם תרצו - אין זו הצגה!
(גיא דורון, חבר בקבוצת השחקנים של החדר)
