הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מצחיק, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

 

"אני אוהב עיתון בתול"

 

...בבית תבע נסים מלכוּת. בכל בוקר זרק מחלק העיתונים עיתון לחצר הצריף. רותה תמיד התעוררה ראשונה כדי להכין ארוחת בוקר. פעם נחה רגע וקראה בעיתון לפני שנסים קם ממיטתו. מבטו היה צונן ונוקב כשאמר לה: "אני אוהב עיתון בתול".

 

בירושלים התגלו סימנים מתעתעים לכך שדברים משתנים. היה נדמה לרותה שיש לבעלה קשר אינטימי עם פליס מלכין המתגוררת בתל אביב. נסים הכחיש. פליס, ציירת אמריקנית יפיפייה וצחקנית, עיצבה את הכרזה לאכזר מכל המלך. היא הייתה אשתו של יעקב מלכין, שהכניס את נסים ל"הבימה". יעקב היה בנו של דב-בר, הקורא הראשון בסיפורי אלוני. בערבים יצא יעקב להרצות על ספרות ותיאטרון. יעקב יצא, נסים נכנס. פליס, יעקב ונסים נסעו, בלי רותה, לפריז, ללמוד אצל הבמאי הצרפתי ז'אן לואי סרו, יחד עם חבורה שכללה את יוסי בנאי, אבנר חזקיהו, נחמה הנדל ולאה קנוט. 

 

כשנסעו יחד באוטובוס תבע נסים מרותה לא לפצות פה, כי כך מתנהגים אנשים תרבותיים. כשהתלוותה אליו לעתים רחוקות לטקסי השתייה בערבים, לפתה ספר באצבעות חיוורות וקראה בו בריכוז נואש. כשנשאה מבטה ראתה את בעלה השתוי יושב על הרצפה ומלטף רגלי נשים. ראתה ולא ראתה.

 

רותה ניסתה להרות, וכשלא הצליחה נבדקו שני בני הזוג, כמקובל. בתחילה הוטל האשם בבעלה. נבדקה גם אפשרות נוספת, ורותה הלכה לגינקולוג לפתיחת חצוצרות הרחם. נסים לא התלווה אליה. לבדה בראש סלע שומם, כך הרגישה, ברגליים פשוקות, ברחם צורב. רותה חזרה משם מתנודדת. פתאום ראתה את נסים קרב הביתה. היא קראה אליו וביקשה להישען עליו. נסים נרתע ואמר: "לא יראו אותי הולך ברחוב כשאישה נשענת עלי". אכזר מכל המלך. נסים ידע את אכזריותו, לרגעים התחרט, התנצל, ונפל שוב אל תהום הניכור.

 

כשעמדו להינשא התנה נסים את הנישואים בכך שייסע יום אחד לפריז לבדו וקיבל את הסכמתה של רותה. לפני מלחמת העצמאות הוא כבר קנה מעיל חם, ושלח מסמכים ל-Institut des hautes études cinématographiques בפריז. אחרי מבצע סיני, באוקטובר 1956, יצא לפריז.

 

בכל חודש שלחה רותה לפריז מאה דולר. נסים כתב לה על האלמנה פראו נול, זמרת האופרה שמשכירה לו חדר בברלין, לשם נסע בעקבות תיאטרונו של ברכט ה"ברלינר אנסמבל". רותה התרשמה כל כך מנדיבות הלב של האלמנה המזמינה את בעלה הרעב לתה וכריכים ואפילו מכבסת את בגדיו, עד ששלחה לה כסף לקניית מכנסי ג'ינס לבתה. היא לא העלתה בדעתה מה בין בעלה לבין הגברת נול. ובאשר לשחקנית הצרפתייה ממוצא רומני, נדיה גריי, יכול להיות שרותה נתקלה בתמונתה של השחקנית שחורת השיער באחד ממגזיני הקולנוע, אבל לו היה מישהו מקשר את גברת גריי הזוהרת אל בעלה הייתה צוחקת בכל לבה. מה לבעלה נסים לוי, כדורסלן בתנועת "מכבי" שמשתולל בפורים ומצטלם על שפת הים בבגדי אישה, ולכוכבת קולנוע אירופי?

זר מכל הגבר.

 

(המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2011 . 1 . 27