(לאמיר ולמשפחת תיאטרון החדר)
מתנדנד בין המעביר חבלי שינה
לנותן לשכווי בינה
בין אור לחושך ובין קודש לחול
נפלתי ולא הצלחתי לקום
נשברתי ואין לי תיקון
כעסתי על עצמי
כי אני לי ולי מי ?
ניסיתי לברוח, להסביר, פנים להעמיד
אבל חטאתי נגדי תמיד
ובפנים הלב הומה
ורק אני לעצמי לא דומה
אייכה ? צועקת בת הקול
ובתוך החיפושים אחרי האבידה
האם לא אבדתי אני מכל דעה ועמדה?
נחסמו הצינורים ונעתק השפע
יגעתי באנחתי ולא מצאתי מנוחה
נשימת אנחה ונשימת רווחה
לשאוף חסד לנשוף קנאה
לשאוף אהבה לנשוף ייאוש
ממקום הכאב צומחת הגאולה
נפתח לו השער דווקא בשעת הנעילה
נקודה טובה ועוד נקודה טובה ונשיקות וחיבוקים
ונאמר: "אתה טוב", "אתם טובים".
